יותר ממאה צעירים גויסו למילואים או משרתים בשירות סדיר. רבים מהם חזרו משדה הקרב בלי הורה שמחכה, בלי קהילה שמחזיקה, ובלי קורת גג בטוחה.
המלחמה לא רק יצרה טראומה חדשה, היא פתחה פצעים ישנים. צעירים ששרדו ילדות של אלימות, נטישה או הזנחה חוו שוב את אותו חוסר האונים המוכר, רק הפעם מול טילים, גיוס פתאומי או לילות של חרדה מתמשכת.
רבים מהם סובלים ממה שנקרא פוסט־טראומה מורכבת – מצב שבו הפגיעה לא נובעת מאירוע אחד, אלא מחשיפה מתמשכת לקשיים, חוסר יציבות, אובדן ביטחון בסיסי ותחושת חוסר ערך עצמי. הם למדו כבר בילדות ש”אף אחד לא בא להציל”, והתגובה הזו נחרטה בגוף ובנפש.
בזמן המלחמה, הדפוסים האלה חזרו במלוא העוצמה:
- לילות בלי שינה, סיוטים, דריכות מתמדת.
- תחושת נתק וחוסר שייכות.
- קושי לבקש עזרה, כי התרגלו לשרוד לבד.
- קריסה כלכלית או רגשית גם כש”הכול מסביב נרגע”.
עבורם, המלחמה לא נגמרת כשנחתם הסכם או כשיש הפסקת אש. היא ממשיכה להתקיים בזיכרון הגופני והרגשי, והיא מציפה מחדש את כל מה שנקבר מתחת לשגרת ההישרדות.
מה עשינו לאורך המלחמה
הקמנו את תכנית החירום לבוגרים – רשת ביטחון רגשית וכלכלית לצעירים חסרי עורף משפחתי:
- יצרנו קשר אישי עם מאות צעירים ברחבי הארץ
- הענקנו סיוע כלכלי דחוף: מזון, שכר דירה, ציוד בסיסי
- הפעלנו קבוצות חוסן וליווי רגשי מותאם
- פתחנו מענים טיפוליים בלתי פורמליים – נגישים, דיסקרטיים, בלי טפסים ובלי בושה
“המובילים העבירו את הדירה שלי לבד כי אני כבר הייתי על מדים ולא היה מי שילווה אותם. בזמן המילואים סבלתי לא מעט מבדידות. איבדתי לא מעט חברים קרובים במלחמה, ביניהם גם את בן דודי שנפל בקרבות בבארי ב-7 באוקטובר. המוות שלו החזיר אותי למקומות קשים של חרדת נטישה ופחד יומיומי.” שאנל, בת 26.
התכנית צמחה למודל שיקומי ארצי, שנשען על שלושה מרחבים טיפוליים:
- מנטורינג אישי – קשר רציף עם דמות בוגרת ויציבה, שמלווה צעיר או צעירה לאורך זמן.
- עיבוד קבוצתי חווייתי – פודקאסט נרטיבי, טיפול באמנות ופעילויות חוסן קהילתיות.
- טיפול פרטני קליני – בהובלת אנשי טיפול מומחים לטראומה מורכבת.
מאחורי התכנית עומדים 14 אנשי טיפול קליניים בכירים, כולם בעלי ניסיון ייחודי בעבודה עם צעירים שחוו פוסט־טראומה מורכבת עוד לפני המלחמה.
התכנית שלנו אינה פרויקט חירום חולף, אלא תשתית לחוסן נפשי למגזר שלם שנעקר מביתו עוד טרם לכן, ונותר שקוף מבלי שאף אחד רואה אותו. היא נועדה גם לשיקום ההשלכות של המלחמה האחרונה, וגם לבנייה של יכולת עמידות לקראת מה שיבוא אחריה.
מבט קדימה
השלכות המלחמה עוד ילוו אותנו שנים. הפגיעה הנפשית מתבטאת כבר היום בנשירה מלימודים, באובדן עבודה ובחוסר יכולת לשמור על שגרה. התכנית שלנו ממשיכה להתרחב, ומטרתה להעניק לכל צעיר חסר עורף משפחתי סיכוי לחזור לחיים, לא רק לשרוד אותם.
אנחנו קוראים לשותפים להצטרף אלינו בבנייה של חוסן אמיתי לצעירי ישראל שנולדו עם פחות, ונושאים היום על כתפיהם יותר מדי.