משפחות מלוות הן הלב הפועם של תכנית ילדי נע”ם.
אלו משפחות מכל הארץ שפותחות את ליבן וביתן עבור ילדי פנימיות נעדרי עורף משפחתי. לא כתחליף הורי, ולא במקום המשפחה הביולוגית, אלא כעוגן רגשי יציב.
הן מעניקות בית נוסף שבו יש חום, ריח של אוכל בשישי, שולחן משפחתי, מילה טובה ומישהו ששואל “מה שלומך”.
האירוח מתקיים אחת לשבועיים בסופי שבוע, בחגים ובחופשות, ולעיתים נמשך שנים.
בפועל, זה יכול להיות שישי אחד שבו הילד עוזר לחתוך סלט, מצייר עם הילדים שלכם או יושב בסלון וצוחק מול סדרה. אבל עבורו זה הרבה יותר מסוף שבוע.
זו הידיעה שהוא לא הילד שנשאר לבד בפנימייה כשהשער נסגר.
וזו גם הזדמנות נדירה לראות איך נראה בית שממשיך לעמוד גם כשקשה.
איך מתווכחים בלי לפחד שיפסיקו לאהוב אותך.
איך משלימים, איך סולחים, ומה זאת אהבה שלא תלויה בתנאים.
משפחות מלוות
בית נוסף לילד שאין לו לאן לחזור
“הוא לא קורא לי אימא, וזה גם לא מה שאני מחפשת. אבל הוא יודע שתמיד יש לו איפה לאכול חומוס בשישי, איפה לנוח אחרי שבוע בפנימייה, ומי ישלח לו הודעה ביום ההולדת. לדעת שגם לו יש מישהו בעולם הזה – זה כל הסיפור.”
נועה, בת 45, אמא במשפחה מלווה
מה זה אומר להיות משפחה מלווה?
קשר קבוע ורציף
עוגן רגשי
גבולות בטוחים
ליווי מקצועי צמוד
“בהתחלה פחדתי לבוא. חשבתי שאם אריב עם הילדים שלהם, יפסיקו להזמין אותי. אבל ראיתי שאצלם בבית גם אם כועסים – לא נעלמים. זה היה חדש בשבילי. פעם ראשונה שהרגשתי שבאמת רוצים אותי.”
ש., בת 15.
350 משפחות. מאות סיפורים. השפעה אחת ברורה
עד היום השתלבו בתכנית 350 משפחות מלוות בכל רחבי הארץ – חילוניות, דתיות, חרדיות, משפחות חד־הוריות, משפחות עם ילדים גדולים וקטנים. כולן מוכיחות שהדבר החשוב ביותר הוא לא סוג המשפחה, אלא היכולת לפתוח דלת ולב.
“אני אוהב אצלם שאני לא צריך להיות הכי חזק. מותר לי להיות עייף או עצוב.
ר., בן 8
התכנית פועלת בשותפות מלאה עם משרד הרווחה והאגף החוץ־ביתי, ופועלת על פי מודל לאומי מוסדר. בשנת 2012 זכתה תכנית המשפחות המלוות באות הנשיא למתנדב – על תרומה יוצאת דופן לילדים שאין להם עורף משפחתי.
רוצים לפתוח את הלב והבית?
להיות משפחה מלווה זו החלטה שמביאה איתה שמחה גדולה וגם אחריות אמיתית.
הקשר שנוצר יכול לשנות חיים של ילד, אבל הוא חייב להיבנות נכון, בקצב שלו, ועם משפחה שמסוגלת להכיל קשר לאורך זמן.
לכן, לפני שמתחילים’ עוברים תהליך קצר של היכרות, מיון והתאמה. אנחנו לומדים אתכם, אתם לומדים אותנו, ובעיקר בודקים יחד אם זה נכון לכם עכשיו. לא כל משפחה מתאימה, וזה בסדר גמור. עדיף לדעת מראש מאשר ליצור אכזבה של ילד שראה בכם כתובת.
אבל אם זה כן מתאים, זה אחד הדברים הכי משמעותיים שאפשר לעשות בחיים.
הקשר יכול להימשך שנה, שנתיים, ולעיתים שנים ארוכות. והשינוי? הוא קורה לא רק אצל הילד. הוא קורה גם בבית שלכם.
אם אתם מסוגלים להתמיד, להקשיב, להכיל רגעים מורכבים וגם לשמוח מהקטנים… ואם אתם מאמינים שנוכחות אחת יציבה יכולה לשנות מציאות.
אנחנו מזמינים אתכם להתחיל את המסע הזה איתנו.
הכנה ליום שאחרי הפנימייה
היציאה מהפנימייה מתחילה הרבה לפני יום העזיבה. היא נבנית בשיחות ובהחלטות קטנות, ובהבנה של מה מחכה בחוץ. כאן נכנס BOOST – המרכז הדיגיטלי לזכויות, הזדמנויות ועצמאות לצעירים בוגרי פנימיות, כפרי נוער ואומנה. BOOST מרכז מידע ברור, כלים פרקטיים ואפשרות לליווי, ומתרגם שאלות כמו “איפה גרים?” ו”איך מתפרנסים?” לצעדים שאפשר להתחיל כבר עכשיו. משפחות וחונכים מלווים יכולים להשתמש בו יחד עם הנערים והנערות כדי לפתוח שיח, לזהות מצבים קרובים ולהיערך אליהם בזמן ובקצב שמתאים להם.
להיכנס ל-BOOST ולהתחיל יחד >>
בתקשורת
-
כששואלים את עפרה כמה ילדים יש לה, התשובה מבחינתה ברורה
אלפי ילדים בישראל נשארים בפנימיות גם בחגים ובסופי שבוע, בזמן שבעמותות מתקשים למצוא משפחות מלוות. עבור ש’, נערה שגדלה בלי עורף משפחתי, בית אחד שנפתח בפניה נעשה למשפחה של ממש: "כשילד מרגיש שיש מבוגר שלא מוותר עליו, הכול יכול להשתנות" שרי שיין, MAKOלהמשך קריאה -
“הוא לא ידע מה זו משפחה, היום אנחנו העוגן שלו”
כבר שנתיים שדנה שמעוני ומשפחתה משמשים כ"משפחה מלווה" לנער בן 15, ומעניקה לו עוגן של שייכות בתוך המציאות המוסדית של הפנימייה. גם כשהצפות ענק השאירו את משפחתה ללא קורת גג, היא מסרבת לוותר על הקשר: "אין לי כרגע פיזית לאן להביא אותו, אבל אנחנו נלחמים לשקם את הבית ולהחזיר אותו אלינו"להמשך קריאה -
סיגל בר און בראיון על תכנית משפחות מלוות
סיגל בר און, יו"ר עמותת ילדים בסיכוי, מספרת על תכנית משפחות מלוות של עמותת ילדים בסיכוי במסגרת התכנית "פותחים שישי" עם קובי מחט וחן זנדר, ברשת 13.להמשך קריאה