עשרת הדברות לפעילות מוצלחת

הפעילות מתחילה תמיד בך ובאופן שבו אתה מגיע לשעת האיכות עם קבוצתך. מילת הקסם היא התלהבות.
ההתלהבות, שמחת העשייה, היא הגורם שמאחד את כל הטכניקות שבעולם ונותן להן צבע.
ההתלהבות היא זו שהופכת כל מפגש לחוויה. היא זו שתדליק את הניצוץ.

עליך להפגין בטחון עצמי בשעה שאתה עומד מול החניכים.
הביטחון אפשרי כשאתה בקיא בכל פרטי הפעילות שאתה עומד להעביר. וודא שהפעילות וכל מרכיביה אכן מתאימים לקבוצתך. למד במח”מ את כל פרטיה.
הקפד להיות מוכן עם כל האביזרים הדרושים לך להעברתה. הנה… הביטחון כבר מנצנץ על כתפיך.

ג’ – תחילת הנ”ס – ניהול סביבה
סביבה מותאמת אכן תחולל ניסים. היא צריכה להיות נעימה, נקיה ומסודרת.
כדאי להרחיק מסביבתה דברים המסיחים את הדעת. עליה להיות מותאמת לסוג הפעולה ולאווירה אותה תרצה להשרות.
אפשר ורצוי לשנות את הסביבה בה מעבירים את הפעילות: בחוץ או בפנים, במעגל או סביב שולחן, שיהיה מגוון, תוך התאמה לסוג הפעילות כמובן.
יש להקפיד שלחניכים יהיה נוח. נוחות פירושה קשב, ושיתוף פעולה לאורך זמן.

זכור: פעילות מוצלחת היא סוג של קסם. ראית עם קוסם ללא תיבת אביזרים? לכן לכל פעילות, תמיד נגיע עם עזרים שיעוררו את תחושת החוויה ואת תשומת הלב: בלונים, כרטיסים, לוח מאיר עיניים… כל מה שנמצא במח”מ מלוא חופניים.

האמצעי החשוב ביותר לרתק את קהלנו הוא אנו עצמנו. לכן לעולם לא נשכח את ארבעת אבני היסוד שמקורם בגופנו:

• קול – יש לווסת את עוצמת הקול – קול רם, צורת דיבור מהיר מידי, מעוררים אי שקט. קול שקט, דיבור איטי או בלתי ברור, משעממים ומרדימים, גוון אותו, השתמש בו כבכלי נגינה.
  קולך הוא כלי עזר להעברת מסר: אפשר להעלות אותו כדי להדגיש נושא או כדי לעורר. אפשר דווקא להוריד אותו כדי למשוך תשומת לב.
• תנועה – באמצעות התנועה אנו יוצרים מסר נוסף לזה המילולי.
  היזהר מתנועות המשדרות כעס, אי נוחות, קוצר רוח, זלזול או אדישות.
  תנועותיך עלולות להותיר אותך, שחקן ללא קהל.
• ידיים – הידיים מושכות תשומת לב. יש להפעיל אותן במידה. לא להשאיר אותן חסרות חיים ולהותיר אותך מחסר נוכחות, אך גם לא לנפנף בהן יתר על המידה כמו פונפונים של מעודדות. השתמש בידיים בטבעיות.
• מבט – קשר עין משמעו שליטה בנעשה בחדר. אמצעי להרעפת תשומת לב, אכפתיות ומעורבות.
  שימוש מושכל במבט והרחבתו לכל המתרחש בחדר, ירגיע ויגדיל את המעורבות בנעשה.

הפתעות עלולות תמיד לצוץ והפרעות הרי כבר לא מפתיעות. למד את מידת ההתייחסות ומידת ההתעלמות הראויה מהפרעות. זהה את “מניח המוקשים הסדרתי, בקבוצתך והפוך אותו לשותף פעיל בהכנת הפעילות ובהעברתה. ותמיד.. אבל תמיד… דאג לאלטרנטיבה. היה נכון להפעלת תכנית חלופית שתתאים יותר לשדה המוקשים הזמני שנקלעת אליו.

היה קשוב למתרחש בקבוצה.
מתי האנרגיות יורדות? מתי מתחיל לשעמם? מה מעורר תגובות? מה מדליק את הקבוצה?
למד להתבונן ולהתאים את עצמך לתגובות החניכים, שנה מתודה כשמתבקש. ואם יש צורך… למד לעצור בזמן ולהישאר עם “טעם של עוד”.

ונחזור שוב על מילת המפתח “חוויה”. כל פעילות מוצלחת היא חוויה: למשתתף האחד, לקבוצה, ו…כן – גם למדריך. עבורנו החוויה היא לא רק תוצאה, היא המטרה.
הפוך את החניכים לשותפים פעילים. כשחניך משתתף באופן פעיל הוא מבין יותר, קשוב יותר ומסופק יותר.
מידת החוויה כמידת המעורבות של החניך בפעילות. אל תיבהל מהסתובבות ופעלתנות. לשם כך התכנסנו כאן.

לעולם אל תוותר על שעת הפעילות. זוהי שעת האיכות היפה ביותר שלך עם קבוצתך.
השעה בה תעניק לחניכים תחושה שהם חלק מקבוצה לומדת ומתעשרת. אלו חוויות שילכו עמם לאורך שנים.
זוהי גם שעתך היפה כמדריך, בה אתה יכול להעניק לחניכיך את המיטב שבך.

אם תאמצו את אלו הדברות, מדריכים יקרים ואף תוסיפו טעמים משלכם, במהרה תראו איך חיבורם של כל החומרים, הופכים לעוגה משובחת של ממש. כל טעימה טובה תריץ אתכם לאפות את זו הבאה.
התלהבותכם תדביק את החניכים שעבורם עמדתם וטרחתם על כל המרכיבים.
שכרכם יגיע כשהחניך הראשון ישאל: “מה, כבר נגמר?” והאחר יחכה למחר.