רגע לפני, מילה מאיתנו
למילים שלנו יש המון כוח! כוח חיובי אך גם כוח שלילי. רצח ראש הממשלה יצחק רבין ממחיש לנו את היכולת של המילים ללבות שנאה ולהצית מריבה.
לצערנו גם כיום יש דוגמאות רבות להסתה ברשתות החברתיות ובתקשורת ולכן חובה עלינו להעביר את המסר החשוב הזה לבני הנוער .
מה צריך?
- פתקים דביקים בשני צבעים
- כלי כתיבה
- מדבקות
- דף עם מילות קליפ הפסטיגל
מטרות הפעילות
- להמחיש לבני הנוער את הכוח שיש למילים והשפעתן על יחסים בין אנשים ועל החברה
- לעורר מודעות לסכנות של הסתה, שיח פוגעני ושנאה, בעבר ובהווה
- לעודד אחריות אישית בשימוש במילים, במיוחד בשיח ברשתות החברתיות ובתקשורת
- לטפח שיח מכבד וסובלני גם במצבי מחלוקת
טיפ למנחה:
תנו רקע קצר על דמותו של יצחק רבין, בני הנוער נולדו אחרי הרצחו ולא כולם מכירים את דמותו ופועלו.
מה עושים?
שלב ראשון
כל משתתף מקבל 2-3 פתקים בצבע זהה וכותב על כל פתק מילה פוגענית.
המנחה תולה את כל המילים הפוגעניות על הלוח (מילים זהות מדביקים יחד). ככל שיש יותר מאותה מילה סימן שהיא נפוצה יותר ופוגעת יותר.
מבקשים מהמשתתפים להסתכל על הלוח ופותחים בדיון קצר סביב השאלות הבאות (יש לשאול כל שאלה בנפרד ולבחור שאלות בהתאם לאופי הקבוצה ולאווירה):
- האם נעים לכם לקרוא את המילים הללו? איזה תחושות/מחשבות זה מעורר בכם?
- כיצד הייתם מרגישים אם המילים הללו היו נכתבות עליכם?
- מה אני מרגיש כשאני משתמש במילים פוגעות כלפי מישהו אחר? מה עלול לקרות לי בעקבות כך? מה זה עלול לגרור?
(הכוונה היא להוביל את הקבוצה להבנה שכאשר אני פוגע הסיכוי שיפגעו בי חזרה גבוה ועוצמת הפגיעה כלפי אף עלולה להיות חמורה יותר)
שלב שני
המשתתפים מקבלים פתקים בצבע שונה ומתבקשים לכתוב רק מילים מחזקות, מעצימות וחיוביות. מדביקים ליד כל מילה פוגענית מילה חיובית.
- בדקו עם עצמכם, באלו מילים אתם משתמשים יותר? (הפוגעות או החיוביות?)
- איך אני מרגיש כשאומרים לי מילים חיוביות?
- איך אני מרגיש כשאני אומר למישהו מילים חיוביות?
מכאן מוצעות 2 אפשרויות להמשך:
אפשרות ראשונה – מתאימה לילדים הצעירים:
מראים לקבוצה את הקליפ של פסטיגל 2015 ומחלקים להם דפים עם מילות השיר “מילים פוגעות”. מבקשים מהילדים להדגיש את המשפט שהכי “מדבר” אליהם ולהסביר מדוע. (מי שרוצה לשתף).
מומלץ שמנחה הקבוצה יפתח במשפט ש”מדבר” אליו ויסביר מדוע. חלק זה דורש מידה של פתיחות ומטרתו היא לאפשר לילדים לשתף במצבים בהם הם היו הפוגעים או הנפגעים. (חשוב להודות להם לאחר כל שיתוף!)
אפשרות שנייה – מתאימה לגיל הבוגר:
מחלקים לכל משתתף דף חלק. מקרינים את הסרטון “אל תשתפו אל תשתתפו” ומבקשים מהמשתתפים לבטא (ללא כלי כתיבה!) את הרגשות והמחשבות שעולות להם תוך כדי הצפייה.
נקודות לדיון לאחר הצפייה:
- איך הרגשתם במהלך הצפיה?
- איך נראה הדף שלכם? (יש לצפות לקמטים וקרעים)
- האם תוכלו להחזיר את הדף לקדמותו?
- מה קורה כאשר אנחנו פוגעים במישהו? האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור?
- מה אתם חושבים על האנשים שכתבו את הדברים הללו?
- האם יש מצבים בהם יש הצדקה לשימוש במילים פוגעניות?
כעת, מחלקים למשתתפים פתקים בצבע שונה ומבקשים מהם לכתוב רק מילים מחזקות, מעצימות וחיוביות וכן הלאה….
שלב שלישי לכל הגילאים
מספרים לקבוצה:
“קיבלנו פניה ממשרד פרסום שעושה קמפיין להגברת שפה נקיה ודיבור סובלני. צוות אנשי הפרסום מבקש שנעזור להם לנסח סלוגן שיעביר את המסר של שימוש בשפה נקייה ובמילים
חיוביות. לאחר שתסיימו לנסח את הסלוגן תוכלו לעצב אותו כמדבקה – שימו לב לגודל הפונט, לצורה והצבע כך שיעביר את המסר בצורה מדויקת.
לאחר שכולם סיימו,נדביק את המסרים על גבי קיר או על בריסטול גדול.”
סיכום
- מה אני לוקח מהפעילות?
- משהו חדש שהבנתי?
- האם משהו בדיבור שלי הולך להשתנות?