מחקר ופיתוח (R&D)
הערכת תכנית “הורים שותפים” בפנימיות לילדים ונוער בסיכון
מחקר הערכה של מודל ‘הורים שותפים’ לביסוס שותפות מיטיבה בין צוותי פנימיות להורי הילדים, והשפעתה על תחושת שייכות ורווחה.
רקע
מחקר זה בוצע כהערכה מעצבת לתוכנית “הורים שותפים”, שהתבצעה על ידי עמותת “ילדים בסיכוי, המועצה לילד החוסה” בשיתוף ג’וינט ישראל-אשלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי והמוסד לביטוח לאומי. המחקר בוצע על ידי פרופ’ אברהם אופק – מכון אופק לניהול ומחקר בע”מ בשנים 2018 עד 2012 ופורסם בראשית שנת 2022.
במדינת ישראל ילדים בסיכון מופנים להשתלבות בחיי פנימייה לילדים ונוער בסיכון, על ידי מחלקה לשירותים חברתיים בקהילה, או בהוראת בית משפט לנוער. החלטה על הוצאת ילד ממשפחתו לפנימייה יכולה להתקבל מסיבות הקשורות בילד או במשפחתו בנסיבות אשר מסכנות אותו או שאינן מאפשרות את התפתחותו התקינה. במסגרת התוכנית פותח מודל יישומי של שותפות בין צוותי החינוך והטפול בפנימיות לבין הורי הילדים השוהים בהן. בבסיס התוכנית ניצבת המטרה להביא לשנוי התרבות הארגונית של הפנימיות, כך ששותפות ההורים ומעורבותם בחיי ילדיהם בפנימייה, יהוו חלק מובנה בשגרת התנהלות שתיצור מעורבות הורים במעגל חייהם של ילדיהם בפנימייה. שותפות נרחבת ומעמיקה של ההורים מהווה המרכיב הדומיננטי של התוכנית ומייחד אותה ביחס למקובל עד עתה בפרקטיקה הנהוגה בטיפול ובהדרכת ילדי פנימיות בארץ ובעולם.
שיתוף ההורים בחיי הילדים בפנימייה תכליתו לחזק את מחויבות ההורים לילדם על אף שהוא חי בפנימייה. בתוך כך התוכנית מוכוונת להביא לשיפור הקשר והתיאום בין הפנימייה לבין שירותי הרווחה בקהילה על מנת להגדיל את הסיכוי לחזרה מיטבית של הילד לחיק משפחתו, תוך הפחתת הסיכון להתפתחות העתידית של הילד ולשפור באיכות החיים – Well Being – שלו בחיק משפחתו.
מתוך תפישה ערכית שילד המצוי בהשמה חוץ-ביתית ממשיך להשתייך אל משפחתו על אף התנהלות חלק מהותי ממארג חייו מחוץ לגבולות מסגרת נורמטיבית של חיי ילד במשפחתו. על רקע זה חייבים ליצור תנאים המאפשרים את החזרתו של הילד לחיק משפחתו.
המחקר בחן את מידת האפקטיביות של התוכנית והתרומה שלה לתכנון ויישום מיטבי של תכנית טיפולית חינוכית במהלך חיי הילד בפנימייה. המחקר בוצע במדגם של 7 פנימיות מתוך 10 שנכללו בתקופת הניסוי של התוכנית. הפנימיות שנכללו במחקר הן: פנימיית ארפאד בעין ראפה, פנימיית אמונה בעפולה, פנימיית אחוזת ילדים בחיפה, פנימיית כפר הילדים נרדים בערד, פנימיית דרכי שלום בגבעת יערים, פנימיית רננים בזיכרון יעקב ופנימיית בית חנינא בירושלים.
בדוח מבקר המדינה (67 ב’) הודגש שהחלטת המדינה להוציא ילדים בסיכון ממשפחתם להשמה בפנימייה מייצגת את האחריות ההורית שקיבלה עליה המדינה ועל כן מחובתה לדאוג לשלומם ולרווחתם לרבות בטיפול בקשר המשפחתי של הילד. מחקר זה מצא שהמתווה של התוכנית “הורים שותפים” נותן מענה לתיקון היבטים רבים שעלו בדוח המבקר הגם שחלק ממרכיבי התוכנית טרם הוטמע. כך לדוגמא המבקר הבהיר שהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. ממצאי מחקר אינם מלמדים שחל שינוי מהותי בקשר שבין המחלקות לשירותים חברתיים ולבין הפנימיות. לעומת זאת המחקר מצא שחל שינוי מהותי בעבודת המטה של משרד הרווחה והביטחון החברתי.
במהלך השנים 2018-2019 גיבש מינהל שירותים אישיים וחברתיים מדיניות לגבי מערך הפנימיות החוץ ביתיות בתחום משפחה ילד ונוער. המדיניות נתנה ביטוי למחויבות המדינה ליטול אחריות מלאה לילדים שהושמו במסגרת פנימייה על כל צרכיהם לרבות צרכים פיזיים ורגשיים. על רקע המדיניות החדשה בוצעה רפורמה רחבה במערך המבני של הפנימיות והרחבה מקיפה של המענים לחניכים תוך הגדלת המשאבים הניתנים ומתן תוספות כוח אדם משמעותיות. בין השאר הוכרז על אימוץ תכנית “הורים שותפים” והוצגה הדרישה מהנהלות פנימייה לסייע לפתח קשר בין הילד שחי בפנימייה לבין משפחתו במגוון דרכים ובהן: קשר רציף באמצעות שיחות עדכון הדדיות בין הצוות לבין המשפחה, פגישות וביקורי בית, שיתוף משפחת החניך בחיי הפנימייה, ביקורים, נוכחות באירועים וניהול תהליך טיפולי הממוקד בקשר שבין החניך לבין משפחתו.
תוצאות המחקר מלמדות שהתוכנית תורמת באופן משמעותי ביותר לפתוח המודעות של צוות הפנימייה בחשיבות מעורבותם של ההורים ושיתופם בחיי ילדם בפנימייה. רוב מרכיבי מודל התוכנית מיושמים ברוב הפנימיות והופכים בהדרגה מתונה לחלק משגרת חיים.