רגע לפני, מילה מאיתנו
לצערנו דיבור פוגעני נפוץ בקרב הילדים והנוער. לפניכם פעילות חווייתית שמגבירה את המודעות להשלכות של שיח פוגעני עלינו כיחידים וכחברה.
מה צריך?
- מקרן או רמקול להשמעת שיר
- פתקי ממו
- סלסילה או קופסה
- דפי A3 או בריסטולים
- צבעים וטושים
- סלוטייפ
- מדבקות צבעוניות
מטרות הפעילות
- הגברת המודעות לשיח מכבד והבנת ההשלכות של מילים פוגעניות
טיפ למנחה:
שיר השיימינג שכיכב בפסטיגל 2015 מציג את המחירים שכל אחד מאיתנו משלם כשהוא משתמש בשיח פוגעני.
הפעילות מורכבת ממס’ מתודות אפשריות. ניתן להעביר את כולן או את חלקן בהתאמה לזמן הפעילות ו/ או לאופי ורמת הקבוצה.
מה עושים?
חלק א’
הקרינו את הקליפ מתוך פסטיגל 2015 – שיר ה”שיימינג” – מילים פוגעניות.
קיימו עם הקבוצה דיון קצר בעקבות הצפייה בקליפ:
- באיזה נושא עוסק השיר?
- על מה מסופר?
- האם נתקלתם בעצמכם בשימוש במילים פוגעניות בסביבתכם? כלפיכם?
- האם נתקלתם במילים פוגעניות שנכתבו ברשתות החברתיות? כיצד הגבתם?
- האם כתבתם פעם על מישהו?
- האם חשבתם כצד מרגיש מי שכתבו עליו?
- האם כתבו עליכם?
- מה הייתם רוצים לספר או לומר לקבוצה? מה הייתם רוצים לומר למי שכתב עליכם?
חלק ב’
הגדירו ביחד “מילים פוגעניות” – מהן המילים שפוגעות בנו ואין לומר אותן גם “בצחוק”.
כל חניך יקבל מספר פתקים. על כל פתק ירשום מילה שלדעתו היא פוגענית.
רכזו את הפתקים בסלסילה. הוציאו פתק אחרי פתק, הקריאו והדביקו על הלוח. מילים זהות הדביקו אחת ליד השנייה. ככל שיהיו יותר פתקים ממילה מסויימת, כך יובהר שהמילה הזו מאד פוגעת.
סכמו חלק זה באמירה ברורה כי אצלנו כל המילים האלה נחשבות פוגעניות. ההתייחסות אליהן תהיה כאלימות מילולית, והתגובה אליהן תהיה כאל כל התנהגות פוגענית או אלימה.
חלק ג’
בחרו משפט מתוך הקליפ ועצבו כרזה על בריסטול גדול עם המשפט שבחרתם.
הציגו את הכרזות במרחב הקבוצה או הפנימייה.
הצעות ליחידות נוספות שניתן לשלב בפעילות:
מילים טובות
על כל פתק התלוי על הלוח ועליו מילה פוגענית, מניחים מילה טובה ומחזקת.
לדיון –
- כיצד זה מרגיש לראות/ לשמוע מילים כאלו?
- חשבו על סיטואציה בה אמרתם מילה טובה?
- חיזוק שריר המילה הטובה – ככל שנגיד יותר גם יגידו לנו.
מלחמה ושלום עם נייר
חומרים: דפי נייר, כלי כתיבה, צבעים, סלוטייפ, מדבקות צבעוניות, סרטים וחמרי יצירה שונים.
מהלך הפעילות:
מבקשים מהמשתתפים להיזכר במריבה קשה עם חבר שהיה בה כעס גדול, עלבונות ואולי גם מכות. עליהם לקחת את דף הנייר ולהוציא עליו את כל הכעס שעולה בהם כשהם נזכרים במריבה.
לאחר שהוציאו את כל הכעס על הנייר, מבקשים מהמשתתפים להתייחס לכך שעבר זמן מאז המריבה. הכעס נרגע, קיימת תחושת אי נוחות מהפגיעה ההדדית. אולי יש צורך לומר סליחה, להתפייס, לנסות לתקן את מה שהיה ולחזור להיות חברים. מבקשים מכל אחד לנסות ולשקם את הדף. ליישר, להדביק את הקרעים. אולי אפילו לייפות ולקשט.
מבקשים מכולם להראות את הדפים ה”משוקמים” והמקושטים. מסבים את תשומת ליבם לכך שהדפים אמנם מאד מושקעים אך הם לא חזרו להיות בדיוק מה שהם היו. ניתן עדיין לראות את הקמטים והקרעים שהתרחשו בזמן הכעס.
זה הזמן לשוחח על משמעות הפגיעה. עד כמה היא נשארת חקוקה גם אחרי התפייסות ובקשת סליחה. מילים פוגעניות אינן נעלמות. הן נשארות כצלקות. זוכרים אותן, כואבים אותן גם אחרי שממשיכים הלאה. הן אינן נעלמות ואי אפשר להחזירן לשולח.