חופש הביטוי ורצח רבין

פתיחה

נקרין את הסרטון או חלק ממנו.

אפשרויות לשימוש בתגובות שאספנו:

• נתלה או נפזר כתערוכה ונבקש מהחניכים לבחור תגובה אחת שנראית להם לגיטימית ותגובה שנראית להם פוגענית מדי/מסוכנת. נערוך סבב ונבקש שישתפו בתובנות.
• נחלק את הקבוצה ל 2- קבוצות. נשלוף מערימת התגובות (או נקרין במצגת) בכל פעם תגובה אחרת. משימת הקבוצה היא להעביר את המסר בצורה כמה שיותר מדויקת תוך שימוש בשפה שאינה אלימה ופוגענית.
• נשלוף כל פעם תגובה. נקריא או נקרין וניתן לחניכים להחליט האם זה עובר את הגבול או לא עובר את הגבול: מי שחושב שהתגובה עברה את הגבול יצביע אנלייק, מי שחושב שהתגובה לא עברה את הגבול יצביע לייק.

המדריך יפנה לחניכים בכל סבב וישאל למה הצביעו כך או אחרת.

דיון מומלץ לסיכום הפעילות

אחת מזכויות האדם המשמעותיות היא חופש הביטוי: “כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות”

• עד כמה לדעתכם יש לאפשר חופש ביטוי?
• האם ישנם מקרים בהם נכון להגביל את חופש הביטוי?
• מה מביא אנשים להביע את דעתם בצורה בוטה ופוגעת?
• מה ביכולתנו לעשות כדי למנוע שיח אלים ופוגעני?
• תנו דוגמאות למקרים בהם:
  – הגבתם בצורה מסוימת והצטערתם על כך מאוחר יותר
  – העדפתם להבליג ולא להגיב
  – נפגעתם מתגובה של מישהו אחר
  – לא איפשרו לכם להגיב/מנעו מכם את חופש הביטוי – ספרו כיצד הרגשתם?

היום, בעידן הרשתות החברתיות כל אחד יכול לכתוב ולהגיב באנונימיות על כל דבר ועניין.
מה דעתכם? אילו הרשתות החברתיות היו קיימות בתקופה של רצח רבין (1995) האם הדבר היה משפיע על האווירה. לטובה? לרעה?

לסיום אפשר להקרין את הסרטון הבא שמראה מה קורה כשנותנים לאנשים לקרוא בפעם הראשונה את הדברים שכתבו עליהם ברשת