מחסום ארבע הדקות

פתיחה – סיפור שמעורר מחשבה

ספרו בקצרה את סיפור רוג’ר בניסטר או הקרינו את הסרטון המצורף:

במשך שנים האמינו שאי אפשר לרוץ מייל בפחות מ־4 דקות. זה נחשב גבול של הגוף האנושי. רוג’ר בניסטר לא קיבל את זה כמובן מאליו, ובסוף הצליח לשבור את המחסום. מה שמעניין הוא שלא הרבה זמן אחריו – עוד רצים הצליחו.
כאילו ברגע שמישהו הראה שזה אפשרי, משהו נפתח גם לאחרים.
מדוע מחסום 4 הדקות שלא נשבר במשך 2500 שנה, התנפץ לפתע לאלפי רסיסים? כי עכשיו כולם כבר האמינו ואף ידעו שזה אפשרי!

נשאל:

• מדוע לדעתכם זה קורה?
• מה לדעתכם היה המחסום הגדול יותר – הגוף או הראש?
• האם יש דברים שאנחנו לא מנסים, רק כי “ברור לנו” שלא נצליח?

בכל תחומי החיים (לא רק בספורט) קיימים מחסומים פסיכולוגים. מחסומים אלה משפיעים על ההישגים שלנו. אדם שאינו מאמין שהוא מסוגל, ינהג בדרכים התואמות את האמונה הזו, הוא ימנע מהתמודדויות בגלל החשש להיכשל. כשאנו מפחדים לנסות בגלל האמונה שניכשל אנו נמנעים ונסוגים במקום ללמוד ולהתנסות.

כתיבה ודמיון דרך מישהו אחר

בקשו מכל משתתף לכתוב על פתק בצורה אנונימית דבר שהיה רוצה להצליח בו, חלום קטן או גדול שעדיין לא קרה, לקפל את הפתק ולהניח בסלסילה.

להדגיש:
לא חייבים לכתוב משהו גדול או דרמטי. גם דבר יומיומי לגמרי מתאים.
מערבבים את הפתקים ומחלקים לכל משתתף פתק שאינו שלו.

החלפת נקודת מבט

מבקשים מכל משתתף לקרוא את הפתק, לחשוב על סיפור הצלחה בו מי שכתב את הפתק הצליח והגשים את חלומו.
את סיפור ההצלחה כותבים על דף ומנסים לתאר באופן מפורט את הפעולות אותן ביצע אותו אדם, איך הרגיש, מה ראה
לנגד עיניו, מי עזר לו להצליח, אילו תכונות עזרו לו בדרך, איך הוא עשה זאת ואיך הוא מרגיש עכשיו לאחר שהצליח.

שיתוף קבוצתי

מזמינים את המשתתפים להקריא (או לספר בע”פ) את הפתק שקיבלו ולשתף במשפט אחד או שניים לפי בחירתם מתוך הסיפור שכתבו.
מומלץ לכתוב על הלוח או על דף גדול נקודות חשובות ואמירות מעודדות ומחזקות. מילים כמו: התמדה, מישהו האמין בו, ניסה שוב, לא ויתר, גילה בעצמו, העז וכדו’.

שאלות לסיכום

• איך היה לכם לכתוב על הצלחה של מישהו אחר?
• האם היה קל יותר לדמיין הצלחה כשזה לא “עליי”?
• מה שמתם לב אליו בסיפורים שחזר על עצמו?
• האם משהו בסיפור שקראתם גרם לכם לחשוב אחרת על מחסום?