רגע לפני, מילה מאיתנו
התחדשות היא מילה הטומנת בחובה תקווה, אופטימיות, וחשיבה יצירתית.
בפתיחת שנת הלימודים אנו נמצאים בנקודת זמן בה מסתיימת שנה עברית ובו בזמן מתחילה שנה חדשה. זו הזדמנות עבור כל אחד לבחון באופן אישי מה עברנו בשנה שחלפה ולהביט קדימה לעבר זו הבאה עלינו לטובה.
מה צריך?
- השיר “לפני שמכבים את הנרות על העוגה…” (מצורף)
- דפים בגודל A3
- טושים וצבעים
- כלי כתיבה
- מדבקות עגולות גדולות לצל”שים
מטרות הפעילות
- המשתתפים יבחנו במה התקדמו בשנה שחלפה
- המשתתפים יגדירו במה הם רוצים להתקדם בשנה הקרובה
- המשתתפים יבחנו את הדרכים בהן יוכלו לממש את המטרות שהציבו
מה עושים?
- המנחה יסביר מדוע בחר דווקא בפעילות זו כעת, יתייחס לשם הפעילות ויקריא את השיר “לפני שמכבים את הנרות…” שמבטא בעצם את המוטו של הפעילות.
- המדריך יפנה לחניכים ויבקש מכל אחד בתורו לספר במה הצליח להתקדם השנה. ההתקדמות יכולה להיות בתחומים שונים: לימודים, ספורט, היחס לסביבה, לחברה, למשפחה וכו’.
- כל חניך שיספר במה הצליח להתקדם יקבל מהמדריך מדבקת צל”ש עליה יכתוב המדריך את ההתקדמות ויצמיד אותה לדש חולצתו של המשתתף. הצל”שים הרבים מעידים על כך שכל אחד מהמשתתפים התקדם במהלך השנה שחלפה.
- המדריך יבקש מהמשתתפים לחשוב במה כל אחד מהם בוחר להתקדם בשנה הקרובה. (חשוב לתת זמן למחשבה תוך כדי השמעת מוסיקת רקע נעימה). כל אחד מהמשתתפים יקבל דף A3 וטוש ויכתוב במרכז הדף את התחום בו בחר להתקדם. המדריך יסביר שעל מנת להגשים את המטרה יש להתכוון ולעשות.
- כדי לעזור לכל אחד מהמשתתפים להגשים את המטרה נעביר את הדפים בין המשתתפים (כל פעם מזיזים את הדף ימינה או שמאלה) וכל אחד ירשום את העצה שלו או הדרך בה הוא מציע להגיע למטרה.
- לאחר סבב כל חניך יקבל בחזרה את הדף שלו ובו שלל העצות שכתבו לו חבריו. המשתתפים יעיינו בעצות, יתייחסו למטרה ולעצות וישתפו את הקבוצה.
- אפשר לסיים את הפעילות בלימוד שיר לשנה הבאה.
נספח
לפני שמכבים את הנרות על העוגה,
לפני שמרימים “לשנה הבאה”,
לפני שפותחים מתנות,
לפני שקוראים ברכות,
כדאי לחשוב עוד מעט על היום,
במה הוא שונה מאתמול, משלשום.
לא מספיק לשיר “גדלנו בשנה”,
צריך גם לשיר “מה נשתנה”.
כי ביום שבו מחליפים מספר,
ביום שמעגל של שנה נסגר,
חייבים לעשות בלב קצת חשבון,
ולא ללכת לפני זה לישון.
צריך לבדוק את השנה שחלפה,
במה היא הוסיפה, למה תרמה,
איזה דברים הצלחנו לשנות,
ועל איזה דברים נמשיך עוד לבכות.
הימים חולפים, השנה עוברת,
אבל מה שחשוב – היא לא חוזרת.
לדעת לנצל כל רגע שעובר,
לזכור שעדיין אין יום שחוזר.
ורק אחרי שעושים קצת חושבים,
אפשר את העוגה לחלק לחברים,
לקרוא ברכות ולקבל מתנה,
ולשיר: “עד מאה ועשרים שנה”.