כל אחד והסליחה שלו

רקע

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים עשרת ימי תשובה. אלה ימים מיוחדים של חשבון נפש לפני שידונו מעשינו לחובה או לזכות.
יום הכיפורים מכפר על עוונותינו כלפי הקב”ה, אך חטאנו כלפי הזולת יכופרו רק באמצעות פנייה לחברנו ומכרנו בבקשת סליחה. זו הזדמנות נפלאה לפתוח ליבנו ולבקש סליחה מכל מי שפגענו בו לפני תחילת השנה החדשה. לרוב זה קשה, לעתים זה מביך ולעומת זאת גם לא פשוט לסלוח.

שלב א’

המנחה פורס בפני המשתתפים גיליון גדול עם המילה “סליחה” כתובה במרכז, בגדול.
המשתתפים מתבקשים לומר מהי סליחה בשבילם והמנחה כותב את תשובותיהם מסביב למילה.
אפשר להציע למשתתפים לשתף בסיפור אישי: “סליחה שביקשתי פעם…” או “סליחה שביקשו ממני…”

לסיכום שלב זה, מביטים על כל האמירות שנכתבו ורואים עד כמה הן מגוונות, עד כמה נושא הסליחה הוא אישי ונוגע במקומות רגישים.
לא פשוט לבקש סליחה ולעיתים גם לא פשוט לקבל את הסליחה ממקום פגוע, אך זהו תהליך חשוב לשני הצדדים. בקשת הסליחה מרככת מקומות קשים וכואבים ומאפשרת להמשיך הלאה.

שלב ב’

מקרינים את הסרטון “כל אחד והסליחה שלו”. (מצורף)

מפזרים את קלפי הסליחה על הרצפה ומזמינים את המשתתפים להתבונן בהם ולבחור כל אחד את כרטיס הסליחה שלו, זה המתאים ביותר לתחושותיו או לסליחה שהיה רוצה לבקש.

סיכום

כל משתתף מוזמן לכתוב ולשלוח את הגלויה לחבר ממנו הוא רוצה לבקש סליחה.