מסובלנות ועד אמפתיה

פתיחה – מהי סובלנות?

נשאל את המשתתפים מהי סובלנות.

נגדיר את המושג ונוודא שכולם מבינים את משמעותו (ואת ההבדל בינו לבין “סבלנות”)

סובלנות הוא מונח וערך, שמשמעותו הנוהג של אדם או קבוצה להתייחס בכבוד, בהבנה ובהיעדר אפליה כלפי השונים ממנו מבחינה חברתית, תרבותית, או דתית, גם אם הוא אינו מסכים עם דעותיהם, התנהגותם או אמונתם.

שיתוף בסיטואציות

נבקש מהמשתתפים לשתף בסיטואציות בהן נתקלו בחוסר סובלנות: מחיי היומיום שלהם בפנימייה, בבית הספר, בשכונה וגם אירועים מהתקשורת ומהרשתות החברתיות.

אפשרות נוספת: לחלק את הקבוצה לצוותים ולבקש מכל צוות למצוא סיטואציות בהן באים לידי ביטוי אירועים של חוסר סובלנות.

נבקש מכל צוות לשתף באירוע אחד שנראה להם משמעותי ולציין במידה ויש, את סוגי האוכלוסיות השונות ש”השתתפו” באירוע.

נשאל: איזה סוגי אוכלוסיות קיימות בישראל?

ננסה לכוון אותם לציין את הקטבים… לדוגמא: ערבים – יהודים, דתיים – חילונים, נשים – גברים, ילדים – מבוגרים, זקנים – צעירים, מתנחלים – עירוניים, ימנים – שמאלנים, עובדים זרים – פועלים ערבים – עובדים יהודים, עשירים – עניים, עולים – ותיקים, אשכנזים – מזרחים ועוד…
נכתוב כל “זוג” על כרטיסיה.

נשאל את המשתתפים: מה גורם לחוסר סובלנות? מה יוצר מרחק בין סוגי האוכלוסיות, בין הקטבים השונים ונכתוב על כל “לבנה”, מילה או צמד מילים כגון: חוסר הבנה, חוסר הקשבה, ריחוק פיזי, חוסר היכרות, חוסר הידברות, דעות שונות, כעס וכו’…
תוך כדי הכתיבה, נעמיד את ה”לבנים” זו על גבי זו וניצור מעין חומה.

נשאל את המשתתפים: מה הם רואים? איך נוצרה חומה? איך נוצר הריחוק?

כשאין הידברות ואין ניסיון להבין את הרקע של האחר, את נקודת המוצא, את אורח החיים, את הצרכים השונים שלו, קל לחשוב במושג של “הם ואנחנו” ואז נוצרת מעין “חומה” בין הצדדים, כאשר כל צד מתבצר בעמדה שלו. בצורה כזאת, קשה מאוד להיות סובלני לדעות השונות ולהתנהגות שונה של הצד האחר.

איך נוכל “לפרק” את החומה הזו? מזמינים את המשתתפים להעלות הצעות ורעיונות.

כל רעיון מוצלח, מוריד “לבנה” מהחומה.
לדוגמא: הידברות, פתיחות, הבנה, קירוב, מעגלי שיח, היכרות, ידע וכו’.

הרבה פעמים אם נברר עם הצד השני מה הוא חושב, מהי נקודת המוצא שלו, מה המטרה שלשמה הוא פועל נגלה שהמטרה שלו ושלנו היא אותה מטרה – כולנו רוצים לעשות טוב אלא שהדרך בה כל צד נוקט היא שונה.
הדרך נובעת הרבה פעמים מראייה שונה של המציאות, מהסתכלות אחרת על העולם. אם נלמד ונבין שכך הדבר, נתייחס לדעה השונה בכבוד.

נקודה למחשבה: מה אתם יודעים על התרבות האתיופית? עד כמה אתם מכירים את החרדים מקרוב ולא כפי שהם מוצגים בתקשורת?

מומלץ להקרין את הסרטון שמבהיר בעזרת ניסוי פשוט מהי אמפתיה.

נשאל את המשתתפים: מהי אמפתיה?
ונחדד: להיות אמפתי פירושו להיכנס לראשו של האחר ולנסות להבין את תמונת עולמו, על כל המורכבות שלה. זה לא פשוט, אבל אפשרי. היכולת להבין את האחר לא דרך העיניים שלנו, אלא דרך השקפת העולם שלו היא אמפתיה.
אם נצליח (אפילו רק לפעמים…) להיכנס לראש של האדם שאיננו מסכימים עם דעתו, שחושב אחרת מאתנו נגלה כי רב המשותף על השונה. אם נצליח לפתוח את הלב ואת הראש נוכל להבין לעומק את עמדתו של הצד השני ונתרום ליצירת חברה בריאה יותר.

כפעילות המשך אפשר לתת לכל זוג משתתפים לחקור על אוכלוסייה מסויימת שקיימת בחברה הישראלית ואז לתרגל אמפתיה…
מזמינים כל פעם זוג אחר ומבקשים ממנו “להיכנס לנעליו” של אדם המשוייך לקבוצה אותה חקר.
המשתתפים והמדריך מפנים לזוג שאלות שמעסיקות אותם בנוגע לקבוצה זו והזוג מנסה להשיב כאילו היה שייך לקבוצה אותה חקר.