רגע לפני, מילה מאיתנו
ט”ו בשבט זו הזדמנות לעסוק בנושא איכות הסביבה, יצירת שיח המגביר מודעות לשפע שהטבע מעניק לנו לצד הכבוד והאחריות שעלינו לנהוג בו.
מה צריך?
- שלל אביזרים ומוצרים המגיעים ומופקים מהעץ:
עלים, ענפים, קליפת גזע, פירות מאכל, פירות סרק, אגוזים, מיץ, זיתים, שמן זית, קפה, קקאו, שמנים אתריים, מוצרי קוסמטיקה ובשמים, כלי מטבח, חפצי נוי, תבלינים (קינמון, אגוז מוסקט), חבל, גפרורים, עיתונים קיסמים, פחמים, צעצועים, עפרונות, מחברות ועוד - העתק השיר “תפילת האילן” (נספח)
- בריסטולים ומגזינים צבעוניים
- צבעים, טושים, מספרים ודבק
מה להכין?
- מכינים את מקום הפעילות
- המשתתפים ישבו במעגל על הרצפה, שטיח או מחצלת
- אוסף החפצים יהיה מונח מראש במרכז המעגל
מטרות הפעילות
- הכרות עם מגוון השימושים שהאדם עושה בעץ ומוצריו
- הבנת המחויבות שלנו להתנהגות אחראית וזהירה באופן בו אנו משתמשים בטבע ומשאביו
טיפ למנחה:
חשוב לייצר אווירה נינוחה בזמן הפעילות. ישיבה במעגל, תאורה נעימה ומשימות משותפות עשויות לסייע.
מה עושים?
יושבים במעגל על השטיח ומניחים במרכז את הפריטים שאספנו.
נזמין את המשתתפים להביט, למשש, להריח, לזהות מאיזה חלק של העץ הופק כל פריט.
נזמין את המשתתפים למיין את המוצרים על פי קטגוריות שונות.
לדוגמה:
- מופק מפרי העץ
- ניתן לראות את העץ במוצר או שקשה לזהות את המקור
- שימושים שפוגעים בעץ או כאלה שלא
- פריטים שימושיים או פרטי נוי
מסכמים ומדגישים עד כמה עשיר ומגוון השימוש שעושה האדם בעץ להנאתו ותועלתו.
קוראים את השיר “תפילת האילן” מאת דידי מנוסי. (בנספח)
השיר מדבר על השפע שמעניק לנו העץ אך עם זאת מדגיש את המחויבות שלנו שלא לפגוע בו לשווא.
חוזרים וקוראים את שלושת המשפטים האחרונים של השיר ומשוחחים על הדרכים בהן אנחנו יכולים לשמור על העץ וסביבתו.
לדוגמה:
- זהירות שלא להדליק אש בסביבת עצים
- להשתמש בעץ במידה
- זהירות משבירת ענפים ותלישת פרי
- לכרות ענפים רק במקומות מורשים לכך (כמו סכך לסוכה)
- שמירה על ניקיון סביבת העץ
- ישנן מדינות בהן נאסר על כריתת עצים מן הטבע לשימוש האדם. במדינות אלה מגדלים עצים מיוחדים לתועלת האדם, עצים שנועדו לתעשיית העץ ומוצריו
לסיום, נזמין את המשתתפים להתחלק לקבוצות וליצור כרזות לקידום השמירה על העץ.
אפשר לקנח בטעם מתוק של מיץ תפוזים סחוט טרי.
נספחים
תפילת האילן \ דידי מנוסי
אֲנִי הַמַסִיק בַּקָרָה אֶת בֵּיתְךָ
וַאֲנִי אֲבוּקָה בְּלֵילוֹת חֲשֵׁכָה.
אֲנִי הוּא הַצֵל בְּיוֹם קַיִץ לוֹהֵט
וַאֲנִי הַמִשְׁעָן לַיָשִׁישׁ הַצוֹעֵד.
וַאֲנִי הַמֵנִיב אֶת הַפְּרִי הַמֻבְחָר
לְמַעַן תַרְוֶה אֶת גְרוֹנְךָ הַנִחָר
וּבְצֵאתְךָ לְפַרְנֵס מִשְׁפָּחָה מְחַכָּה
אֲנִי חֵץ וְקֶשֶׁת וַאֲנִי הַחַכָּה.
כִּי אֲנִי הַקוֹרָה שֶׁהֵקִימָה בִּקְתָה
וַאֲנִי הַשֻׁלְחָן וַאֲנִי הַמִטָה
וַאֲנִי הַסַף וַאֲנִי הַמַשְׁקוֹף
וַאֲנִי הַיָדִית שֶׁהָפְכָה לַמָנוֹף
וַאֲנִי הַגַלְגַל וַאֲנִי הַקָרוֹן
וַאֲנִי הָאֲרוֹן לְמַסָע אַחֲרוֹן.
מִשׁוּם כָּךְ , אֲדוֹנִי הָעוֹבֵר וְהַשָׁב,
אַל תִפְגַע בִּי לַשָׁוְא,
אַל תִפְגַע בִּי לַשָׁוְא!