הסטטוס של השכן ירוק יותר

שלב א – האזנה לשיר

מקרינים את הקליפ “יום יפה?” של התקווה 6.
מקיימים שיח בעקבות מילות השיר:

• במה עוסק השיר? מה המסר שלו?
• האם יש שורה או מילים שתפסו אתכם?
• האם אתם מסכימים עם ההרגשה המתוארת בשיר?

שלב ב’- הפער בין הרשת למציאות

בד”כ ברשתות אנשים משתפים רק את החיובי ואת ההצלחות ולא את הכישלונות ואת הרגעים המבאסים, ורבים מאיתנו מרגישים שהחיים של האחרים הם “הצגה” ורק החיים שלנו הם “מאחורי הקלעים”.

• למה אנחנו לא מעלים לרשת רגעים “רגילים” או מבאסים?
• מה גורם לנו לרצות שהסטורי ייראה מושלם יותר מהמציאות?
• איך השוואה כזו משפיעה על מצב הרוח שלנו?

שלב ג- סטורי מושלם וסטורי אמיתי

משימה 1: יצירת סטורי “מושלם”

מבקשים מהקבוצה ליצור יחד סטורי שמציג מציאות “מושלמת”: “איך ייראה סטורי מושלם של הקבוצה שלנו – כזה שמייצג את הרגע הכי מגניב או הכי פוטוגני?”

אפשר ליצור זאת:

• באופן דיגיטלי: לעצב ביחד סטורי בקנבה או לצלם תמונה מבויימת של הקבוצה.
• באופן פיזי: לצייר “סטורי מושלם” על דף

משימה 2: יצירת סטורי “אמיתי”

“ועכשיו – איך נראה אותו רגע, אבל באמת? בלי פילטר, בלי פוזה, בלי לגרום לזה להיראות טוב יותר ממה שזה.”

• באופן דיגיטלי:
  לצלם רגע רגיל בחיי הקבוצה: עייפות, בלגן, פוזות טבעיות או לעצב סטורי אמיתי בקנבה.
• באופן פיזי: לכתוב טקסט רגיל / מבאס על דף

שלב ד- הצגה, השוואה וסיכום

מציגים את שני הסטוריז אחד אחרי השני ושואלים:

• מה ההבדל בין הסטורי המושלם לבין האמיתי?
• מה יותר קל ליצור?
• אילו רגשות יכול כל אחד מהסטוריז לעורר?

לסיכום

אף אחד לא מציג את הסיפור המלא. סטורי הוא רק פריים אחד – ולפעמים הוא לא דומה למציאות. כשאנחנו מבינים את זה, קל לנו פחות להשוות את עצמנו אל האחרים ולהרגיש בסדר עם מי שאנחנו.

ונקודה אחרונה למחשבה:

בכל רגע שבו נולד “פריים מאושר”, אנחנו מצלמים אותו, מפלטרים ומעלים לרשת כי אנחנו חושבים שככה יש סיכוי שמישהו יסתכל עלינו כמו שאנחנו מסתכלים על אחרים. אולי יום אחד נצליח להסתכל על עצמנו באותה הערצה מלווה בקנאה דרכה אנחנו מסתכלים על אחרים.