יש לי שאלות על סקס

"עשינו אוראלי. זה אומר ששכבנו?"

"אם לא הייתה חדירה, אני עדיין בתולה?"

"כולם אומרים 'עשינו דברים'. מה זה בכלל אומר?"

יש לא מעט מילים סביב סקס שנשמעות כאילו כולם יודעים בדיוק למה מתכוונים. "התמזמזנו", "עשינו דברים", "שכבנו", "עשינו סקס", "הזדיינו". אבל אם מנסים להבין מה באמת קרה, מגלים שהמילים האלה לא תמיד אומרות אותו דבר לאנשים שונים.

מישהו יכול להגיד "עשינו אוראלי, אבל לא שכבנו", ומישהו אחר יתאר מין אוראלי כסקס. "התמזמזנו" יכול להיות רק נשיקות ומגע, ויכול לכלול גם דברים מיניים יותר. לכן אם מישהו אומר לכם "שכבנו", לא תמיד אפשר לדעת מהמילה הזאת בלבד מה בדיוק קרה.

יש כמה מילים שכן כדאי להכיר כדי שיהיה ברור על מה מדברים. מין אוראלי הוא מגע מיני באמצעות הפה. כשמדברים על מין וגינלי, בדרך כלל מתכוונים לחדירה לנרתיק, וכשמדברים על מין אנאלי, לחדירה לפי הטבעת.

ומה לגבי בתולים?

כשמדברים על "איבוד בתולים" במובן המקובל, בדרך כלל מתכוונים לפעם הראשונה שבה מתקיימים יחסי מין עם חדירה של פין לנרתיק. לכן מין אוראלי, למשל, לא נחשב "איבוד בתולים" לפי ההגדרה הזאת. אבל זאת הגדרה שנולדה סביב יחסי מין בין גבר לאישה, ולכן היא גם לא באמת נותנת תשובה טובה לכולם לגבי מהי "הפעם הראשונה" שלהם.

ואז מגיעה השאלה על קרום הבתולים. למרות השם, הוא לא יכול לספר אם מישהי קיימה יחסי מין. זו רקמה גמישה שנמצאת סביב פתח הנרתיק, והיא נראית אחרת אצל נשים שונות. חדירה לא בהכרח גורמת לה להיקרע או לדמם, ואי אפשר לבדוק אישה ולקבוע לפי הקרום אם היא קיימה יחסי מין.

אז אם אתם מנסים להבין אם משהו שעשיתם "נחשב סקס", לא תמיד תהיה תשובה אחת. שני אנשים יכולים לעבור בדיוק אותה חוויה ולקרוא לה אחרת. 

יש מקום אחד שבו כדאי דווקא לעזוב את השמות ולדבר מאוד ברור: כשמדובר בבריאות.

אם רוצים לדעת אם יש סיכוי להיריון או אם הייתה אפשרות להידבק בזיהום שמועבר במין, חשוב לדעת מה קרה בפועל. זיהומים יכולים לעבור במין וגינלי, אנאלי וגם אוראלי, גם אם רמת הסיכון אינה זהה. היריון יכול להתרחש כשזרע מגיע לנרתיק, ולכן "עשינו סקס" או "לא שכבנו" פשוט לא נותנים מספיק מידע. 

"בא לי להתקדם איתו. אני פשוט עוד לא יודעת עד איפה."

"כבר התחלנו, ועכשיו קצת מוזר לי להגיד שלא בא לי להמשיך."

"עשינו את זה כבר כמה פעמים. מה אם הפעם אני לא רוצה?"

לפעמים יודעים בדיוק מה בא לנו. ולפעמים יודעים רק את ההתחלה. בא להתנשק, להתקרב, אבל עוד לא ברור אם נרצה להמשיך משם.

וזה מספיק. לא חייבים להחליט מראש איך הערב ייגמר.

יכול להתאים להתמזמז אבל לא לעשות מין אוראלי. יכול להתאים מין אוראלי אבל לא חדירה. משהו יכול לסקרן אתכם, ועדיין לא להתאים לכם לנסות אותו עכשיו. ומשהו שרציתם לנסות יכול להתברר תוך כדי כפחות נעים ממה שדמיינתם. גם זו סיבה טובה להאט, לשנות או לעצור. אין "שלב הבא" שחייב להגיע רק כי משהו אחר כבר קרה.

אם אתם לא בטוחים, אפשר לעשות קצת סדר ולשאול את עצמכם שלושה דברים:

מה בא לי?

מה מסקרן אותי, אבל עדיין לא ברור לי אם מתאים לי?

ומה ברור לי שלא מתאים לי כרגע?

לא חייבת להיות תשובה סופית. יכול להיות שמשהו שהיה ב"אולי" ירגיש פתאום נכון, ומשהו שהייתם בטוחים שתרצו כבר לא יתאים כשהרגע יגיע.

יש עוד שאלה שכדאי לחשוב עליה: האם תרגישו בנוח להגיד את זה לאדם שאיתכם?

כי לפעמים הלחץ להמשיך בכלל לא נשמע כמו לחץ. הוא יכול להיות "נו, כבר הגענו עד לכאן", פרצוף מאוכזב כשעוצרים, או פשוט התחושה שאם תגידו עכשיו שלא מתאים, תהרסו את הרגע. לפעמים הלחץ מגיע דווקא מבפנים: "כבר התחלנו, אז לא נעים לעצור".

וגם מה שהתאים בפעם הקודמת לא חייב להתאים הפעם. זה שעשיתם משהו אתמול, בשבוע שעבר או כבר הרבה פעמים לא אומר שהיום צריך לרצות אותו שוב.

זה עובד לשני הכיוונים. גם האדם שאיתכם יכול לשנות את דעתו. ולא תמיד זה ייאמר במילים. אם מי שאיתכם פתאום קופא, נרתע, מתרחק, מפסיק להשתתף או נראה לא בנוח, מאטים או עוצרים ובודקים מה מתאים. 

ולפעמים רק אחרי שהרגע עובר מבינים איך מרגישים לגבי מה שהיה. יכול להיות שרציתם משהו ובכל זאת נשארתם אחר כך עם מבוכה, בלבול או מחשבות שלא ציפיתם להן. גם לתחושות האלה יש מקום.

אתם לא חייבים להחליט מראש עד איפה תגיעו. אפשר לבחור תוך כדי, אפשר לעצור, ובפעם הבאה לבחור אחרת.

"כולם מדברים כאילו הם כבר יודעים מה הם אוהבים. לי אין מושג."

"אף פעם לא אוננתי. איך בכלל עושים את זה?"

"יש דברים שמסקרנים אותי, אבל אני לא בטוח שבאמת הייתי רוצה לעשות אותם."

כשמדברים על מיניות, קל להגיע מהר מאוד לשאלות של עם מי, עד איפה, איך שומרים על עצמנו ומה עלול לקרות. אבל יש במיניות עוד חלק חשוב: עונג.

עונג מיני יכול להיות משהו שחווים לבד, עם אדם אחר או בשתי הדרכים. הוא יכול להגיע ממגע, מקרבה או ממשהו שמדליק אותנו. ומה שנעים ומעורר יכול להיות שונה מאוד מאדם לאדם.

וגם את זה לא חייבים לדעת מראש. הרבה דברים מגלים עם הזמן. משהו שחשבתם שיהיה ממש נעים יכול לא לעשות לכם הרבה, ומשהו אחר יכול להפתיע. גם מה שאהבתם פעם יכול להשתנות.

אחת הדרכים לחוות ולגלות עונג היא אוננות. לאונן זה לגעת בעצמכם בדרך שמרגישה מינית ונעימה. אפשר לאונן לבד, בפרטיות, ואפשר גם כחלק ממין עם אדם אחר. יש מי שמאוננים ויש מי שלא, וזאת בחירה. 

ואם אתם חושבים עכשיו "אוקיי, אבל איך מאוננים?", גם את זה לא אמורים פשוט לדעת.

אין דרך אחת. אפשר לנסות מגע במקומות שונים בגוף ולשים לב למה מרגיש טוב. לפעמים שינוי במקום שנוגעים, בקצב או בעוצמה משנה את התחושה. אין תוצאה שצריך להגיע אליה ואין דרך אחת שצריך לעשות את זה. אפשר לאונן פשוט כי זה נעים, ואפשר תוך כדי גם לגלות עוד דברים על מה שהגוף שלכם אוהב.

רוצים להבין יותר איך מאוננים ומה אפשר לנסות? >>

ואם אתן רוצות לשמוע עוד דווקא על אוננות נשית, לורי שטטמאור מדברת בפודקאסט "סקס אפיל" על דברים שלא תמיד יוצא לשאול ועל הדרך להכיר מה נעים לכן.

אוננות נשית - לורי שטטמאור >>

דרך נוספת לחוות ולגלות עונג היא עם אדם אחר. גם כאן לא חייבים לדעת מראש מה יהיה נעים. מה שנעים לכם לבד יכול להרגיש אחרת יחד, ומה שהיה מעולה עם אדם אחד לא בהכרח יתאים עם אדם אחר.

אף אחד גם לא אמור לנחש. אפשר להגיד "ככה נעים לי", "יותר לאט" או "אפשר לנסות אחרת?", ואפשר לשאול "נעים לך?". גם להגיד "עוד לא ניסיתי את זה" או "עוד לא ברור לי אם אני אוהב את זה" זו תשובה לגמרי לגיטימית.

וכשנהנים יחד, העונג של שני האנשים חשוב. סקס לא אמור להיות משהו שאחד נהנה ממנו והשני פשוט משתתף בו. חלק מהכיף יכול להיות דווקא לגלות יחד מה נעים לכל אחד.

ומה קורה לאוננות כשנמצאים בזוגיות? אוננות היא בחירה אישית, וזוגיות לא מבטלת את הזכות לגעת בגוף של עצמכם.

יכול להיות שלאדם שאיתכם יהיו רגשות סביב זה. אוננות יכולה לעורר קנאה, חוסר ביטחון או שאלות על המיניות ביניכם, ועל זה אפשר לדבר. אבל יש הבדל בין להגיד "קשה לי עם זה" לבין לדרוש מכם להפסיק לאונן או לקבוע שאוננות היא "בגידה" ולכן אסור לכם לעשות אותה.

אפשר ליהנות לבד ואפשר ליהנות יחד. דבר אחד לא מבטל את השני, ובשני המקרים הגוף שלכם נשאר שלכם.

"מה בעצם אמורים להרגיש כשמתעוררים מינית?"

"אני ממש רוצה, אז למה הגוף שלי לא משתף פעולה?"

"איך בכלל יודעים אם גמרתי?"

בסרטים ובסדרות זה בדרך כלל נראה פשוט. מישהו נדלק, הגוף מיד מגיב, הסקס מתחיל ובסוף כולם גומרים. במציאות הגוף לא תמיד עובד לפי התסריט הזה.

כשמשהו מיני מעורר אותנו, הגוף יכול להתחיל להגיב. לזה קוראים עוררות מינית. הנשימה והדופק יכולים להשתנות, הגוף יכול להיות רגיש יותר למגע, הפין יכול להתקשות, כלומר להיות בזקפה, והנרתיק יכול להיעשות רטוב יותר. לא כולם מרגישים את אותם הדברים, ולא כל התגובות מגיעות בכל פעם.

ויש משהו חשוב במיוחד לדעת: מה שהגוף עושה ומה שאנחנו רוצים הם לא תמיד אותו דבר. יכולה להיות זקפה בלי שרוצים סקס, ויכולה להיות רטיבות גם כשהמגע לא רצוי. גם ההפך קורה. אפשר מאוד לרצות ולהימשך למישהו, והזקפה לא מגיעה או שהנרתיק לא מספיק רטוב.

לכן זקפה או רטיבות הן לא הסכמה, והיעדר שלהן לא אומר בהכרח שאין רצון או משיכה.

אז למה לפעמים הגוף לא מגיב כמו שרצינו?

עייפות, אלכוהול, תרופות, לחץ או פשוט מה שקורה לנו באותו יום יכולים להשפיע על הגוף. גם איך אנחנו מרגישים עם האדם שאיתנו משנה. ולפעמים דווקא המחשבה "אני חייב להצליח עכשיו" מכניסה עוד לחץ ומקשה ליהנות.

גם חוויות מיניות קשות מהעבר יכולות לפעמים להיכנס לחדר איתנו. מגע מסוים, תחושה, ריח או מצב יכולים לעורר מתח, קיפאון, ריחוק או תגובה שלא ציפינו לה, גם כשאנחנו נמצאים עכשיו עם אדם שאנחנו רוצים להיות איתו. אם זה קורה לכם ומקשה על מיניות שאתם דווקא רוצים בה, אפשר לקבל עזרה כדי להבין מה הגוף והרגש צריכים עכשיו. 

זה יכול לקרות גם עם מישהו שמאוד רוצים. זקפה שנעלמה לא מוכיחה שאין משיכה, ורטיבות שלא הגיעה לא אומרת שלא נהנים.

אם זה קורה מדי פעם, אין צורך להסיק מיד שיש בעיה. אם משהו חוזר, כואב או מפריע לכם ליהנות, שווה לבדוק מה קורה.

רוצים לשמוע עוד דווקא על מיניות גברית? בפרק "מה לא מספרים לנו על המיניות הגברית?" מדברים על זקפה, חשק, ביצועים ועל הלחץ שגברים אמורים תמיד לרצות ותמיד להיות מוכנים.

מה לא מספרים לנו על המיניות הגברית? - סקס אפיל >>

ומה זה בעצם "לגמור"?

כשאומרים "לגמור", בדרך כלל מתכוונים לאורגזמה, הרגע שבו ההנאה המינית מגיעה לשיא. היא יכולה להרגיש חזקה מאוד או דווקא עדינה יותר, וגם אצל אותו אדם היא יכולה להרגיש אחרת בפעמים שונות.

יש מי שמגיעים לאורגזמה בקלות ויש מי שלוקח להם יותר זמן לגלות מה עובד עבורם. גם סקס שלא נגמר באורגזמה יכול להיות ממש טוב. לגמור הוא לא המבחן שקובע אם הסקס "הצליח".

אצל נשים, חשוב להכיר עוד חלק בגוף שלא תמיד מדברים עליו מספיק: הדגדגן. הוא איבר שממלא תפקיד מרכזי בעונג המיני, ועבור נשים רבות הגירוי שלו משמעותי בדרך לאורגזמה. לא כולן מגיעות לאורגזמה מחדירה, וזה לא אומר שמשהו לא בסדר.

ואם המילים "דגדגן", "פות", "נרתיק" או "אזור G" קצת מתערבבים לכם, זה ידע שאפשר ללמוד. בפרק עם לנה ליילה עושים סדר באנטומיה של הפות ובאזורי העונג.

להכיר את הפות ואת אזורי העונג - עם לנה ליילה >>

ומה לגבי שפיכה?

אצל גברים, אורגזמה ושפיכה קורות הרבה פעמים יחד, ולכן קל לחשוב שמדובר באותו דבר. שפיכה היא יציאה של נוזל זרע מהפין. אורגזמה היא תחושת השיא וההנאה. הן קשורות, אבל הן לא בדיוק אותו דבר.

לפעמים השפיכה מגיעה מהר יותר ממה שרוצים, לפעמים לוקח הרבה זמן ולפעמים היא לא מגיעה. זה יכול לקרות מדי פעם ולא בהכרח מעיד על בעיה. אם זה חוזר, מטריד אתכם או מפריע למיניות שאתם רוצים, שווה להתייעץ ולבדוק מה יכול לעזור. 

ומה אם כואב?

כאב הוא סיבה לעצור ולהקשיב לגוף. אפשר לשנות את המגע, להוסיף חומר סיכה או להחליט שלא ממשיכים.

גם בפעם הראשונה חדירה לא חייבת לכאוב. יכולה להיות אי נוחות, למשל בגלל מתח או חוסר ברטיבות, אבל כאב הוא לא מחיר שצריך לשלם כדי לקיים יחסי מין.

כאב שחוזר, כאב חזק או כזה שגורם לכם להימנע ממגע שאתם דווקא רוצים שווה בירור. יש סיבות שונות לכאב בזמן סקס, ובמקרים רבים אפשר להבין מה גורם לו ולטפל בו.

הגוף לא צריך לעמוד במבחן. זקפה, רטיבות ואורגזמה יכולות להגיע או לא להגיע, והחוויה יכולה להשתנות מפעם לפעם. מה שחשוב הוא להקשיב למה שקורה, ליהנות ממה שנעים ולעצור או לבקש עזרה כשמשהו כואב או ממשיך להפריע.

"אם משתמשים בגלולות, עדיין צריך קונדום?"

"אנחנו כבר ביחד תקופה. איך יודעים מתי אפשר להפסיק להשתמש בקונדום?"

"היה סקס בלי הגנה. מה עושים עכשיו?"

לשמור על עצמנו בסקס מתחיל בשאלה פשוטה: ממה אנחנו רוצים להגן? היריון וזיהומים שמועברים במגע מיני הם שני דברים שונים, ולכן גם הדרך להגן מפניהם לא תמיד זהה. גלולות, למשל, יכולות למנוע היריון, אבל הן לא מגינות מזיהומים שמועברים במין. וגם מגע שלא יכול להוביל להיריון, כמו מין אוראלי או אנאלי, יכול להעביר זיהומים.

אז במקום לנסות לזכור את כל האפשרויות, אפשר להתחיל משתי שאלות: האם במגע בינינו יכול להיות היריון? ומה הסיכון להעברת זיהומים?

ואיך מונעים היריון?
יש לא מעט אמצעי מניעה, ולא תמיד ברור מה ההבדל ביניהם ומה יכול להתאים לכם. גלולות, קונדום, התקן או אפשרות אחרת? ב"דלת פתוחה" עשו סדר באמצעי המניעה, איך כל אחד עובד ומה כדאי לדעת לפני שבוחרים.

איזה אמצעי מניעה יכול להתאים לי? - דלת פתוחה >>

ואם אתם רוצים להבין איך שומרים גם מזיהומים, אפשר להתחיל ממה שרלוונטי למגע שאתם מקיימים: אילו זיהומים יכולים לעבור, איך מצמצמים את הסיכון, מתי כדאי להיבדק ואיפה עושים את זה.

איך שומרים על עצמנו מזיהומים ומתי נבדקים? - דלת פתוחה >>

ואם אתם שומרים על דיני טהרת המשפחה, יכולים להיכנס לבחירה גם שיקולים נוספים, כמו המחזור, דימומים ותקופת הנידה. ב"לדעת לבחור נכון" מסבירים איך אפשר לחשוב על בחירת אמצעי מניעה שמשלבת בין השיקולים ההלכתיים לבין הגוף, הבריאות וחיי המין שלכם.

איך בוחרים אמצעי מניעה כששומרים על טהרת המשפחה? >> 

לדבר על קונדום, בדיקות או מניעת היריון יכול להיות מביך, במיוחד כשהאדם שאיתכם נראה יותר מנוסה או בטוח מכם, או כשהכול כבר מתקדם ופתאום מרגיש מאוחר לעצור.

אתם לא צריכים להישמע מנוסים כדי לשמור על עצמכם. אפשר לשאול "יש לך קונדום?", "נבדקת לאחרונה?" או פשוט להגיד "חשוב לי שנשתמש בקונדום". וגם אם האדם שאיתכם אומר "אין מה לדאוג" או "אני תמיד נזהר", הביטחון שלו לא צריך להחליף את מה שאתם צריכים כדי להרגיש בטוחים.

בתוך קשר יכולה לעלות שאלה אחרת: אנחנו רוצים להפסיק עם הקונדום. מה כדאי לעשות לפני? אמון בפני עצמו לא אומר שאין זיהום, ולכן אפשר לדבר על בדיקות, אם אתם מקיימים מין שיכול להוביל להיריון, גם על הדרך שבה תמנעו אותו. "לפני שאנחנו מפסיקים עם קונדומים, בא לי ששנינו ניבדק" היא שיחה לגמרי לגיטימית.

לדבר על הגנה ובדיקות הוא חלק מסקס, בדיוק כמו לדבר על מה רוצים ומה נעים. וגם האחריות משותפת. מניעת היריון לא הופכת אוטומטית לאחריות של מי שיכולה להיכנס להיריון. להביא קונדום, לדבר על אמצעי מניעה ולחשוב מה עושים אם משהו משתבש הם דברים שאפשר להחזיק יחד.

ומה אם משהו כבר השתבש?

קונדום נקרע, שכחתם גלולה או שהיה מגע בלי ההגנה שתכננתם? הזמן יכול להיות חשוב, אז כדאי לברר עכשיו ולא לחכות לראות מה יקרה.

יש חשש להיריון? אפשר לברר על אמצעי מניעה לשעת חירום ומה מתאים לפי הזמן שעבר.

יש חשש להיריון - מה אפשר לעשות עכשיו? - דלת פתוחה >>

חוששים שהייתה חשיפה ל-HIV? יש טיפול מונע לאחר חשיפה שנקרא PEP. צריך להתחיל אותו מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-72 שעות מהחשיפה. לא כל חשיפה מחייבת טיפול, ולכן כדאי לפנות בהקדם לגורם רפואי שיבדוק את המקרה ויחליט אם הוא מתאים.

מהו PEP, מתי צריך לפנות ואיפה אפשר לקבל אותו - הוועד למלחמה באיידס >>

החשש הוא מזיהום אחר שמועבר במין? אפשר לברר אילו בדיקות מתאימות ומתי נכון לבצע אותן. המועד הנכון לבדיקה משתנה לפי סוג הזיהום והזמן שעבר מאז המגע. 

לא בטוחים מה רלוונטי למה שקרה? אפשר לפנות לקופת החולים או למוקד רפואי ולתאר מה קרה. אם השאלה היא על חשיפה אפשרית ל-HIV, אפשר גם להתייעץ עם

הקו הפתוח של הוועד למלחמה באיידס >>

לא צריך לזכור בעל פה את כל אמצעי המניעה, הזיהומים והבדיקות. כן כדאי לדעת לשאול שלוש שאלות: ממה אנחנו רוצים להגן? איך אנחנו בוחרים לעשות את זה? ואם משהו השתבש, למי פונים עכשיו?

לפעמים אחרי סקס רוצים לדבר עם מישהו. לשתף חברה קרובה, להתייעץ, להבין אם משהו שקרה הוא רגיל, לספר על משהו שהיה ממש טוב או פשוט לעשות קצת סדר במה שמרגישים.

החוויה היא גם שלכם, ומותר לכם לדבר על מה שעובר עליכם. אבל כשמספרים על סקס, יש בסיפור בדרך כלל עוד אדם, וגם הפרטיות שלו חשובה.

לפני שמשתפים, כדאי לחשוב מה באמת צריך לספר. אפשר לדבר על מה שהרגשתם, על משהו שמעסיק אתכם או על שאלה שיש לכם, בלי להיכנס לפרטים אינטימיים על הגוף, ההעדפות או החוויות של האדם שהיה איתכם. תמונות, סרטונים או הודעות אינטימיות כמובן לא מעבירים הלאה בלי הסכמה.

ויש מצבים שבהם דווקא חשוב לשתף. אם משהו שקרה גרם לכם להרגיש לא בנוח, הופעל עליכם לחץ, נחצה גבול או שאתם פשוט צריכים עזרה, הפרטיות של האדם השני לא צריכה למנוע מכם לפנות למישהו שאתם סומכים עליו או לאיש מקצוע.

אפשר לדבר על מה שעברתם ובו בזמן לשמור ככל האפשר על הפרטיות של מי שהיה איתכם.

"כולם באמת עושים את הדברים שרואים שם?"

"סקס באמת נמשך כל כך הרבה זמן?"

"ומה אם משהו שמדליק אותי לראות בכלל לא מתאים לי לעשות?"

הרבה אנשים פוגשים פורנו עוד לפני שיש להם ניסיון מיני בעצמם. וכשאין הרבה עם מי לדבר על סקס, קל ללמוד ממנו בלי ממש להתכוון - איך גוף "אמור" להיראות, מה עושים במיטה ואיך יודעים אם אנחנו טובים בזה.

פורנו יכול לעורר, לסקרן, להצחיק או לתת רעיונות. אבל הוא לא מדריך לסקס. פורנו נועד קודם כל לצפייה, ולכן מה שנראה טוב מול מצלמה לא תמיד דומה למה שנעים, נוח או טבעי לעשות בסקס אמיתי.

בסקס אמיתי יש גם הרבה דברים שפחות מצטלמים טוב. עוצרים לשאול אם נעים, משנים משהו שלא עובד, מחפשים קונדום, מוסיפים חומר סיכה ולפעמים משהו שהתחיל מעולה פשוט לא ממשיך כמו שתכננו.

גם הגוף וגם מה שעושים בפורנו יכולים ליצור רושם שיש איזשהו סטנדרט שצריך לעמוד בו. פין לא צריך להיות בגודל מסוים, פות לא אמורה להיראות בדרך אחת, ולא צריך להחזיק מעמד זמן מסוים כדי להיות "טובים בסקס". מין אוראלי, אנאלי, צעצועים או תנוחות שראיתם הם אפשרויות, לא רשימת דברים שצריך להספיק כדי להיות מנוסים או טובים במיטה.

ויש הבדל בין מה שמדליק לראות לבין מה שרוצים שיקרה לנו באמת. משהו יכול להיות מסקרן או מעורר בפנטזיה, ועדיין לא להתאים לנו במציאות. מה שאתם צופים בו לא מחייב אתכם לרצות לעשות אותו.

גם מה שראיתם שמישהו נהנה ממנו בפורנו לא אומר שהאדם שאיתכם ייהנה ממנו. בסקס אמיתי שואלים, בודקים אם נעים, משנים, עוצרים ולפעמים מגלים יחד משהו אחר לגמרי. 

מדי פעם שווה לבדוק גם מה הפורנו עושה לציפיות שלכם. אם אתם מתחילים להשוות אליו את הגוף שלכם, את האדם שאיתכם או את הסקס שלכם, כדאי לזכור שאתם משווים את החיים האמיתיים למשהו שנוצר בשביל מסך.

רוצים ללמוד איך להסתכל על פורנו בצורה ביקורתית, בלי להפוך את כל הנושא ל"טוב או רע"? הסרטון של Crash Course Sex Ed עושה סדר מצוין בין פורנו לבין מיניות בחיים האמיתיים, כולל גוף, ציפיות, הסכמה ומה שנעשה בשביל המצלמה.

הסרטון באנגלית. אפשר להפעיל תרגום אוטומטי לעברית דרך ⚙️ > כתוביות > תרגום אוטומטי > עברית.
(הערת UI: הסרטון יוטמע בעמוד. אם ניתן לקבע תרגום אוטמטי של יוטיוב בעברית, נוריד את שורת ההסבר)

Let's Talk About Porn Literacy - Crash Course Sex Ed >>

רוצים להעמיק עוד? ב"לדעת לבחור נכון" מדברים על מה שקורה כשפורנו, OnlyFans ו-AI מתחילים להשפיע על הציפיות שלנו מסקס, קשר ואינטימיות.

איך פורנו משפיע על הדרך שבה אנחנו חושבים על סקס ואינטימיות? - לדעת לבחור נכון >>

אפשר ליהנות מפורנו בלי להשתמש בו בתור הוראות הפעלה. בסקס אמיתי אין תסריט שצריך לחקות. יש את הגוף שלכם, האדם שאיתכם, ומה שנעים ומתאים לשניכם.