דף הבית > Boost > מיניות, זוגיות ומשפחה > אני בתחילת ההורות
אני בתחילת ההורות
כשמגיע ילד, החיים כבר לא סובבים רק סביבכם.
פתאום יש אדם קטן שתלוי בכם כמעט בכל דבר. היום נראה אחרת, הלילה נראה אחרת, ודברים שפעם בכלל לא חשבתם עליהם הופכים לחלק מהחיים.
זאת יכולה להיות אחת התקופות הכי מרגשות בחיים. וגם אחת המטלטלות. יש הרבה אהבה, אבל גם עייפות, אחריות, בלבול ושאלות שלא תמיד יודעים את מי לשאול. לפעמים הכול מרגיש טבעי, ולפעמים נדמה שכולם יודעים מה עושים ורק אתם מאלתרים.
האמת היא שביום שבו נולד ילד, לא נולדים גם הורים. הורות נבנית לאט, מתוך החיים עצמם. לומדים להכיר את הילד, לומדים להכיר את עצמכם כהורים, ולאט לאט בונים משפחה בדרך שמתאימה לכם.
כאן נדבר על התקופה הזאת. על ההיריון והלידה, על השינויים שמגיעים אחריהם, על זוגיות והורות, על לגדל ילד לבד, על מעגלי תמיכה, ועל המקומות שבהם אפשר למצוא מידע אמין ועזרה כשצריך.
איפה זה פוגש אתכם עכשיו?
מחכים לילד. איך מתכוננים?
+"פתאום יש מיליון דברים לחשוב עליהם."
"כבר קיבלנו עשר המלצות שונות. למי בכלל מקשיבים?"
"זה כל כך מרגש אותי וגם מפחיד"
אפשר להכין חדר, לקנות עגלה ולקרוא המון. את ההורות עצמה פוגשים רק כשהיא מתחילה.
התקופה שלפני הלידה יכולה להרגיש כמו מרוץ. יש בדיקות, זכויות להכיר, החלטות שצריך לקבל, והמון מידע שמגיע מכל כיוון. לפעמים מרוב מידע, קשה לדעת מה באמת חשוב עכשיו.
מה שכן אפשר לעשות הוא לדעת למי כדאי להקשיב, איפה למצוא מידע אמין, ואילו דברים באמת חשוב לעשות עכשיו. ברשת יש מידע מצוין, אבל גם הרבה עצות, סיפורים וחוויות אישיות שלא בהכרח מתאימים לכם. אם משהו מטריד אתכם, תשאלו. עדיף לשאול עוד פעם אחת מאשר להישאר עם סימן שאלה.
זאת גם הזדמנות לדבר על הדברים שפחות נכנסים לרשימות. איך אתם מדמיינים את התקופה שאחרי הלידה? ממי תוכלו לבקש עזרה? ומה כל אחד מכם יצטרך כדי להרגיש קצת יותר בטוח בתוך כל השינוי הזה?
גם אחרי הלידה יגיעו שאלות חדשות. חלק מהביטחון כהורים נבנה דווקא מלדעת את מי אפשר לשאול ואיפה למצוא תשובות שאפשר לסמוך עליהן.
רוצים לעשות קצת סדר?
בעמוד "זכויות ושירותים" ריכזנו את הדברים שכדאי להכיר בתקופת ההיריון והלידה, וגם מקורות מידע אמינים שיוכלו ללוות אתכם לאורך הדרך.
לעמוד זכויות ושירותיםאחרי הלידה. והכל משתנה.
+אני כל כך עייפה. ואני לא מצליחה להפסיק להסתכל עליו.
כואב לי.
התינוק בוכה. אני בוכה.
אני לא מצליח להבין אם היא רעבה או שיש לה גזים.
אני לא יודעת אם ההנקה אמורה לכאוב ככה.
ויש לי תכף טיפת חלב, ועוד לא הספקתי אפילו להתקלח.
אם משהו מהמחשבות האלה נשמע מוכר, אתם ממש לא היחידים.
בימים ובשבועות הראשונים אחרי הלידה קורים כל כך הרבה דברים בבת אחת, שלפעמים קשה בכלל להבין מה עובר עליכם. הגוף עוד מתאושש, כמעט לא ישנים, ההורמונים משתנים במהירות, וכל החיים שהכרתם עד עכשיו פתאום נראים אחרת.
הגוף עדיין כואב, התינוק צריך אתכם כמעט כל הזמן, והחיים ממשיכים להתקדם כאילו שום דבר לא השתנה. יש בדיקות, ביקורים בטיפת חלב, החלטות שצריך לקבל, ואינסוף דברים חדשים שאף אחד לא באמת מכין אתכם אליהם.
קוראים לזה "חופשת לידה", אבל רוב ההורים יגידו שאלה בעיקר השבועות שבהם הם עובדים הכי קשה, רק על דברים שאף פעם לא עשו קודם.
יכול להיות שפתאום תמצאו את עצמכם בוכים משום מקום. יכול להיות שכל דבר ירגיש מרגש יותר, מעצבן יותר או פשוט מציף יותר. עייפות, חוסר שינה וכל השינוי שהגיע בבת אחת יכולים לעשות את שלהם. ומי שילדה מתמודדת במקביל גם עם שינויים הורמונליים חדים, שיכולים להשפיע מאוד על מצב הרוח. לפעמים כל מה שמרגישים בתקופה הזאת פשוט מגיע ביחד.
גם האכלת התינוק יכולה להיראות אחרת ממה שדמיינתם. הנקה יכולה להיות נעימה ומחברת, אבל גם לכאוב או להסתבך, ויש משפחות שמניקות, משלבות בקבוק או משתמשות בפורמולה (תמ"ל). אפשר להתייעץ ולקבל עזרה כדי למצוא מה עובד עבורכם. ואם מדובר בהנקה, ההחלטה אם להניק היא בסופו של דבר של מי שמניקה מגופה.
יש משהו שעוד פחות מדברים עליו.
לא תמיד מתאהבים בתינוק ברגע שהוא נולד.
יש הורים שמרגישים חיבור עצום מהרגע הראשון. אצל אחרים הוא נבנה לאט יותר. דרך הלילות, ההאכלות, המקלחת הראשונה, או הרגע שבו פתאום מסתכלים ומרגישים: "הנה, אנחנו מתחילים להכיר". גם זאת התחלה טובה.
ובתוך כל זה, לא רק התינוק חדש בעולם. גם אתם חדשים בהורות. ולוקח זמן להרגיש בבית בתוך התפקיד החדש הזה.
אבל אם התחושות הקשות לא חולפות, אם יש ייאוש, חרדה, תחושת ריקנות, קושי להתחבר לתינוק או הרגשה שקשה מאוד לתפקד, אל תישארו עם זה לבד. דיכאון אחרי לידה יכול להופיע גם אצל אמהות וגם אצל אבות, ויש אנשים שיודעים לעזור.
אם משהו מרגיש כבד מדי, בעמוד "לאן אפשר לפנות?" ריכזנו מקומות שיכולים לעזור. ובעולם בריאות הנפש בBOOST תוכלו למצוא מידע נוסף על רגשות, מצוקה ובריאות נפשית.
לאן אפשר לפנותמה קורה לזוגיות כשמגיע ילד?
+"מתי בפעם האחרונה דיברנו על משהו שהוא לא התינוק?"
"אני מתגעגעת אלינו."
"בא לי פשוט לחבק אותך, בלי שאף אחד יצטרך מאיתנו משהו."
לפני הלידה, היו כאן שני אנשים.
עכשיו צריך למצוא מחדש איך להיות שני אנשים, כשהחיים סובבים סביב אדם שלישי.
יום אחד אתם קולטים שכמעט כל מה שאתם אומרים אחד לשני קשור לתינוק. "הוא אכל?", "תוכלי להחזיק אותו רגע?", "נשארו חיתולים?", "אני כבר חוזר." ובין כל המשפטים האלה, לפעמים קצת קשה למצוא מקום גם לכם.
לפעמים אחד מרגיש שהוא מחזיק כמעט הכל, והשני בטוח שהוא כבר נותן את כל מה שיש לו. ואז יוצאים מאותה שיחה עם אותה תחושה: לא באמת רואים כמה קשה לי. וכשכמעט לא ישנים, גם ויכוח קטן יכול להפוך למשהו הרבה יותר גדול ממה שהתכוונתם.
גם הקרבה משתנה. הגוף עוד מתאושש, לפעמים פשוט אין כוח, ולפעמים דווקא יש געגוע למגע שהיה פעם. יכול להיות שאחד מכם כבר רוצה להתקרב, והשני עדיין לא שם. אלה רגעים שקל להיפגע בהם, למרות שאף אחד לא התכוון לפגוע. וכשכל אחד נמצא במקום אחר, עדיף שהשיחה על זה לא תקרה רק ברגע שבו אחד רוצה והשני לא.
אם דווקא המיניות אחרי הלידה מעסיקה אתכם, בפרק של "סקס אפיל" לורי שטטמאור וחדי אקסלרד מדברות על מה שקורה לחשק, מתי ואיך חוזרים למיניות, מה עושים כשכל אחד נמצא במקום אחר, ולמה גם מגע וקרבה שלא מובילים לסקס יכולים להיות חשובים בתקופה הזאת.
סקס אחרי לידה: מה קורה לחשק המיני של ההורים הטריים? >>
לפעמים הגעגוע הוא בכלל לא לחופשה או לדייט. הוא לכמה דקות שבהן אפשר פשוט להיות יחד ולא לנהל שום דבר.
הזוגיות לא נשארת בדיוק כמו שהייתה לפני הלידה. היא משתנה, בדיוק כמו שאתם משתנים. עם הזמן תגלו יחד איך היא נראית עכשיו. ואתם לא היחידים. זאת דרך שעוברים הרבה מאוד זוגות.
אם אתם מרגישים שאתם מתרחקים, שקשה לדבר בלי להיפגע, או שכל אחד נשאר לבד בתוך העייפות שלו, אל תחכו שזה יעבור מעצמו. לפעמים שיחה כנה ביניכם היא התחלה טובה. ולפעמים דווקא איש או אשת מקצוע יכולים לעזור למצוא את הדרך אחד אל השני.
בתוך כל החיתולים, העייפות והשינוי הגדול, קל לקשר הזוגי להידחק הצידה. לפעמים הוא פשוט צריך קצת זמן, תשומת לב ומקום לנשום כדי למצוא את הצורה החדשה שלו.
רוצים להמשיך לחשוב על תקשורת, קרבה וזוגיות בתקופות של שינוי?
בעמוד "מערכות יחסים בריאות" תמצאו רעיונות וכלים שיכולים לעזור.
לעמוד מערכות יחסים בריאותמי יכול להיות איתי בדרך?
+"כולם נותנים לי עצות. בסוף אני כבר לא יודעת למי להקשיב."
"אני מסתדר רוב הזמן. אבל לפעמים הייתי רוצה שיהיה מישהו שאפשר פשוט להתקשר אליו."
"לא נעים לי לבקש עזרה. לכולם יש את החיים שלהם."
כשמגיע ילד, מהר מאוד מגלים שלא צריך רק ללמוד איך לטפל בו. צריך גם אנשים.
מישהו שאפשר להתקשר אליו אחרי לילה נוראי. מישהי שיכולה להביא אוכל ביום שבו אין שום סיכוי שתבשלו. אדם שאפשר לבקש ממנו להיות עם התינוק שעה כדי שתוכלו לישון, להתקלח או פשוט לצאת רגע מהבית.
ומי שילדה צריכה בתקופה הזאת גם להתאושש בעצמה. הגוף כואב, ההורמונים משתנים, ואחרי לידה קשה או ניתוח קיסרי אפילו לקום מהמיטה יכול להיות סיפור. בדיוק בזמן שבו התינוק צריך כל כך הרבה.
אבל לא תמיד ברור ממי בכלל אפשר לבקש.
ולפעמים דווקא יש אנשים סביבכם, אבל ברגע האמת בכלל לא חושבים לבקש מהם. מישהי שאומרת "תגידי אם את צריכה משהו" לא בהכרח תדע שאתם כבר שבוע חיים על טוסטים. חבר טוב יכול בשמחה לעשות לכם קנייה או להיות עם התינוק שעה, אבל אולי זה בכלל לא יעלה בדעתו להציע. וכשעייפים ומוצפים, אפילו לשלוח הודעה ולבקש משהו קטן יכול להרגיש כמו משימה.
אז נסו רגע משהו פשוט. פתחו את אנשי הקשר בטלפון וחפשו שלושה אנשים.
לא שלושה אנשים שיעשו בשבילכם הכל. שלושה אנשים שאולי תוכלו לפנות אליהם בדברים שונים.
מי יכול להביא לי אוכל או לעשות קנייה כשאין לי כוח?
למי אפשר לכתוב "קשה לי היום, אפשר לדבר?"
את מי אפשר לשאול שאלה בלי להתבייש?
אותו שם יכול להופיע יותר מפעם אחת, ואולי פתאום יעלה לכם מישהו שלא חשבתם עליו קודם כאדם שאפשר לבקש ממנו עזרה. ואם הסתכלתם על המסך ולא מצאתם שלושה שמות, גם זה חשוב לדעת.
אם אתם מגדלים ילד לבד, הרשימה הזאת לא תיצור מישהו שיקום במקומכם באמצע הלילה, ואף אחד מהאנשים בה לא ייקח חצי מהאחריות. אבל אדם אחד יכול להביא אוכל, מישהי אחרת יכולה להיות עם הילד כשאתם חייבים לנוח, ומישהו שלישי יכול להיות האדם שמתקשרים אליו כשכבר אין כוח. אף אחד מהם לא מחליף עוד הורה. ביחד הם יכולים להקל על כמה מהדברים שמסביב.
ולבקש עזרה יכול להרגיש כמו ליפול על מישהו. אבל בקשה היא לא דרישה. אפשר לשאול "יש מצב שתביאי לי משהו לאכול בדרך?" או "אתה יכול להיות איתו שעה כדי שאשן?". לצד השני מותר להגיד שהפעם הוא לא יכול, ולכם מותר לבקש.
ויש עוד סיבה שכדאי לדעת מי האנשים שלכם: מהר מאוד תגלו שלא חסרות עצות.
המשפחה אומרת דבר אחד, חברים מספרים מה עבד אצלם, ובטלפון מחכות עוד מאה תשובות. סרטון אחד אומר שחייבים לעשות משהו בדרך מסוימת, והורה בקבוצה נשבע בדיוק בהפך.
אפשר לקבל מהסביבה רעיונות מצוינים, וגם ברשת יש הרבה מידע טוב. אבל כשמדובר בבריאות, בהתפתחות של הילד או במשהו שבאמת מדאיג אתכם, כדאי לשאול מישהו שזה המקצוע שלו. טיפת חלב, קופת החולים או איש מקצוע שמכיר את הנושא הם מקום טוב להתחיל ממנו.
ולא כל מי שאוהב אתכם חייב לדעת מה נכון. לפעמים הדבר הכי טוב שחברה או אח יכולים לעשות הוא בכלל לא לתת עצה, אלא לשאול: "מה יעזור לך עכשיו?"
לצעירות נעדרות עורף משפחתי שגדלו בפנימייה או במשפחת אומנה, למשל, פועלת תוכנית "אמא קדימה" של ילדים בסיכוי, שמציעה ליווי בתקופת ההורות הצעירה. יש גם תוכניות נוספות לאימהות צעירות דרך עמותות ושירותים בקהילה.
ואם המטרה היא דווקא להרחיב ולחזק את מעגל האנשים שיש לכם בחיים, בתוכנית "קשרים לחיים" של ילדים בסיכוי אפשר לקבל כלים לזהות קשרים קיימים, לחזק אותם ולחשוב איך יוצרים קשרים חדשים.
בעמוד "לאן אפשר לפנות?" ריכזנו מקומות שכדאי להכיר, ובעמוד "זכויות ושירותים" תמצאו שירותים ומידע שאפשר לסמוך עליו.
לא צריך למצוא "כפר". אפשר להתחיל משלושה שמות בטלפון.
לאן אפשר לפנותלא צריך לדעת הכל מההתחלה
אחרי שמגיע ילד, כמעט כל שבוע מביא איתו משהו שעוד לא פגשתם. בדיוק כשנדמה שכבר הבנתם איך מרדימים, מאכילים או מרגיעים, משהו משתנה ומתחילות שאלות אחרות.
וזה כנראה חלק מהעניין. להיות הורים לא אומר לדעת תמיד מה לעשות. הרבה פעמים זה לדעת לעצור, לבדוק, לשאול וללמוד את הילד שלכם תוך כדי.
עם הזמן יהיו דברים שירגישו הרבה יותר טבעיים. תכירו טוב יותר את הילד שלכם, תגלו מה עובד בבית שלכם ותצברו ביטחון שלא היה שם ביום הראשון. וכשתגיע שאלה חדשה, היא לא אומרת שחזרתם להתחלה.
אתם לא צריכים לבנות עכשיו את המשפחה שתהיו בעוד עשר שנים. אתם בונים אותה יום אחרי יום, מתוך החיים עצמם.