רגע לפני, מילה מאיתנו
האינטרנט והרשתות החברתיות תופסים חלק גדול יותר ויותר בחיינו האישיים והחברתיים.
דברים רבים בחיינו שפעם היו פרטיים וידועים רק לנו, חשופים כעת לכולם והיכולת שלנו לשמור על פרטיותנו, הולכת וקטנה.
הפרטים האישיים שלנו נאספים, מנותחים ואף נמכרים על ידי בעלי אינטרסים, ואין חוקים ותקנות המגנים במידה מספקת על הפרטיות שלנו.
חשוב להבין זאת ולתווך לבני הנוער על מנת שילמדו להפעיל שיקול דעת מה לשתף ברשתות ומה לא.
מה צריך?
- כרטיסי תמרורים לפי מספר המשתתפים או מצגת תמרורים
- כרטיסי היגדים
- דף “כללי בטיחות ברשת”
מטרות הפעילות
- הבנה שהרשת אוספת ושומרת מידע על משתמשים
- פיתוח יכולת הבחנה בין שיתוף בטוח לשיתוף מסוכן
- חיזוק תחושת אחריות ובחירה אישית לפני פרסום מידע
- הקניית כללי בסיס להתנהלות בטוחה ושומרת פרטיות ברשת
טיפ למנחה:
בזמן השיתוף שימו דגש על בחירה ולא על “נכון/לא נכון”. אם יש חילוקי דעות – זה מצוין, זה לב הפעילות.
עודדו ניסוח כמו: “אני הייתי בוחרת… כי…”
מה עושים?
פתיחה
פותחים את הפעילות בשאלות:
- מי לדעתכם רואה את מה שאנחנו מעלים לרשת?
- האם מה שעולה – תמיד נשאר?
- על מי מוטלת האחריות? על מי שמשתף? על מי שצופה? על המשטרה?
פעילות
מחלקים למשתתפים שלושה כרטיסי תמרורים:
תמרור עצור – מסמל דברים שאני משתף רק עם עצמי
תמרור חד סטרי – מסמל דברים שאני משתף רק את האנשים הקרובים אלי
תמרור ‘סע’ – מסמל דברים שכל אחד יכול לדעת עלי
מקריאים למשתתפים את ההיגדים ומבקשים מהם להרים את כרטיס התמרור המתאים בעיניהם להיגד ולנמק את בחירתם.
דיון
מקיימים דיון לפי הנקודות הבאות:
- אילו פרטים אנשים משתפים ברשתות החברתיות?
- למה יש לנו צורך לשתף?
- מה הרווחים שיש לנו מהשיתוף?
- מה המחירים שאנו משלמים על כך?
- האם אנחנו מודעים לעובדה שדברים שאנו מפרסמים תמיד יישארו חשופים לעיני כל?
- האם היינו רוצים שהבוס שלנו יראה מה שפרסמנו? המפקד בצבא? סבא או סבתא? הילדים שלנו בעוד עשרים שנה…?
מקריאים את כללי הפרטיות המצורפים בנספח.
סיכום
מנסחים יחד כללי זהב קצרים לשמירה על הפרטיות למשל:
- אם יש ספק – אין ספק
- מה שעולה לרשת,- נשאר ברשת
- לא כל דבר חייב להיות פומבי.
- פרטיות היא זכות – וגם אחריות.
