מר זוטא ועץ התפוחים

פתיחה והנחיית מסגרת (כ-10 דק’)

הציגו בקצרה את מטרת המפגש: לדבר בכנות על קשיים בעבודה החינוכית.
ללמוד דרך “מר זוטא ועץ התפוחים” איך אפשר להשתמש בחוזקות ובכוחות שכבר קיימים – אצלנו, בקבוצה ובמסגרת – כדי להתמודד עם הקשיים.

אפשר לומר משהו בסגנון:
“כולנו פוגשים בעבודה החינוכית רגעים וקונפליקטים שמרגישים כמו ‘עץ יבש’ – מצב תקוע, מתסכל. היום ננסה לזהות לא רק את הקושי עצמו, אלא גם את החוזקות והכוחות שלנו, שיכולים להאיר אותו אחרת ולעזור לנו להתמודד בצורה מצמיחה יותר.”

ציור “העץ שלי” (כ-10-15 דק’)

חלקו לכל המשתתפים דף וכלי ציור והנחו: “דמיינו שאתם עץ וציירו אותו, את העץ שמייצג אתכם, ציירו את העץ הזה כמו שהוא בעיניכם. אין צורך בכישרון ציור, כל ציור פשוט מתקבל.”

הדגישו שאין נכון/לא נכון, וכל אחד מצייר בצורה שמתאימה לו.

ניחוש ושיתוף סביב העצים (כ-15-20 דק’)

בקשו מהמשתתפים להניח את הציורים במרכז, ללא שמות.

הנחו: “כל אחד מוזמן לבחור ציור אחד שלא שלו, ולשתף מה הוא רואה בעץ הזה – אילו חוזקות או כוחות הוא משדר בעיניכם.”
נחשו מי צייר את העץ הזה והזמינו אותו להוסיף “מה העץ שלך מספר עליך”?

קריאת החלק הראשון של הסיפור (כ-10 דק’)

הקריאו לצוות את חלקו הראשון של הסיפור – עד המקום שבו מר זוטא מתוסכל מהעץ, מנסה בדרכים שונות להיפטר ממנו, והעץ “לא זז ממקומו”.

עצרו ושאלו:

• איך הייתם מתארים את התחושות של מר זוטא?
• מה “העץ היבש” שלו – מה הקושי המרכזי שהוא רואה?

“העץ היבש שלי” – זיהוי קושי (כ-15-20 דק’)

הנחו: “נעבור מהסיפור לחיים המקצועיים שלנו. כל אחד מוזמן לחשוב על ‘עץ יבש’ בעבודה החינוכית – קושי מתמשך, תחושה של תקיעות או תסכול, מצב בקבוצה או בצוות שאתם מרגישים מולו חסרי אונים או שחוקים.”

הציעו שיתוף בזוגות/שלשות: כל אחד מציג את “העץ היבש” שלו, והאחרים מקשיבים – בלי לנסות לפתור עדיין, רק להבין את הקושי.

במליאה, אפשר לשאול באופן כללי: אילו סוגי “עצים יבשים” עלו? (שחיקה, התנגדות, חוסר גב, התנהגויות קשות בקבוצה, ועוד).
הדגישו שהמטרה כאן היא לתת מקום לקושי כפי שהוא.

המשך הסיפור: שינוי המבט והכוחות המתעוררים (כ-10 דק’)

חזרו אל הספר והקריאו את המשך הסיפור – החלק שבו מר זוטא מתחיל לראות את העץ אחרת, נוצר שינוי בגינה, והעץ שלא היה נושא פרי מתחיל ללבלב ולהניב תפוחים.

לאחר הקריאה, שאלו:

• מה משתנה אצל מר זוטא?
• האם הוא רואה עכשיו בעץ משהו שלא ראה קודם?
• אילו חוזקות וכוחות אפשר לזהות – בעץ, בגינה, ואולי גם במר זוטא עצמו?

קשרו את זה לרעיון המרכזי של המפגש: “לפעמים כשאנחנו תקועים מול קושי, אנחנו רואים רק את מה שלא עובד.
כשאנחנו מתחילים לחפש גם את החוזקות – של הילדים, של הקבוצה, של הצוות ושלנו – זה לא מוחק את הקושי, אבל נותן לנו יותר כלים להתמודד איתו ולהאיר אותו באור אחר.”

בחרו עם הקבוצה מקרה אחד שעלה במסגרת השיח על האתגרים ונסו לחשוב עליו ביחד ולהציע כעת התבוננות מחודשת לאור התובנות מהספר.

לראות את החוזקות בתוך הקושי (כ-15-20 דק’)

הזמינו את המשתתפים לאפיין את החוזקות שעומדות להם במצבים המתוארים.

לדוגמא:

• חוזקות וכוחות שלי כאיש/אשת חינוך מול המצב הזה
  (למשל: סבלנות, יכולת הקשבה, יצירתיות, קשר טוב עם חלק מהחניכים, עמידה על גבולות ועוד).
• חוזקות וכוחות של הילדים/הקבוצה
  (למשל: הומור, רגישות, מנהיגות, נאמנות אחד לשני, אהבה לפעילות מסוימת, רגעים שבהם הם כן מצליחים).
• חוזקות וכוחות של המסגרת/הצוות
  (למשל: שיתוף פעולה בין אנשי צוות, גב מההנהלה, תכניות חיזוק, מערך ליווי, היכרות טובה עם המשפחות).

סבב סיכום

כל משתתף בוחר מילה או חוזקה אחת שהוא לוקח מהמפגש – על עצמו, על הצוות או על הקבוצה