מה חשוב לדעת על הזכויות בעבודה?

כבר בשנות העבודה הראשונות מתחיל להצטבר כסף שנועד לשמש אתכם בעתיד. כשעובדים כשכירים וזכאים להפרשות, גם אתם וגם המעסיק מעבירים כסף לחיסכון הזה בכל חודש. זו לא הטבה שמקום העבודה בוחר לתת לכם. זו זכות שקבועה בחוק.

והחיסכון הזה לא מיועד רק לגיל הפרישה. קרן פנסיה כוללת בדרך כלל גם כיסוי למקרה שלא תוכלו לעבוד בגלל מצב בריאותי וכיסוי למשפחה במקרה של פטירה.

מתי זה מתחיל?

ברוב מקומות העבודה, חובת ההפרשה לפנסיה מתחילה מגיל 20 לעובדות ומגיל 21 לעובדים. יש מקומות עבודה שבהם מתחילים להפריש מוקדם יותר.

אחרי שהגעתם לגיל הזה, יש הבדל חשוב בין מי שכבר יש להם פנסיה פעילה לבין מי שעדיין אין להם:

כבר יש לכם פנסיה פעילה מעבודה קודמת? מגיעות לכם הפרשות מהיום הראשון בעבודה החדשה. המעסיק יכול להעביר את הכסף בפועל אחרי שלושה חודשים, ואז להשלים גם את ההפקדות עבור החודשים שעברו.

עדיין אין לכם פנסיה? ברוב מקומות העבודה, המעסיק צריך להתחיל להפריש אחרי שישה חודשי עבודה.

לכן אם לא ראיתם הפרשה לפנסיה בתלוש הראשון, זה לא בהכרח אומר שמשהו לא תקין. מה שחשוב הוא לדעת ממתי מגיעות לכם ההפרשות ולבדוק שהן אכן התחילו.

זו העבודה הראשונה שלכם?

יכול להיות שעדיין אין לכם קרן פנסיה.

השתחררתם משירות חובה וזו העבודה הראשונה שלכם? בשירות חובה לא מפרישים לפנסיה, ולכן השירות עצמו לא פתח לכם קרן.

כשהגיע הזמן להתחיל להפריש לכם לפנסיה, צריך גם להחליט לאן הכסף יופקד. אתם יכולים לבחור בעצמכם את קרן הפנסיה שלכם. אם לא תבחרו, המעסיק יצרף אתכם לקרן ברירת מחדל.

איך בוחרים קרן פנסיה?

לא צריך לבחור לפי החברה שהשם שלה מוכר לכם או פשוט לקחת את מה שמקום העבודה מציע. אחד הדברים שכדאי להשוות הוא דמי הניהול, כי הם יורדים מהחיסכון שלכם לאורך השנים.

לרשות שוק ההון יש מחשבון ממשלתי שבו מזינים כמה פרטים בסיסיים, כמו גיל, אם אתם שכירים או עצמאים וכמה אתם צפויים להפקיד, ורואים את דמי הניהול שמציעות קרנות שונות.

להשוות דמי ניהול בקרנות פנסיה >>

ומה אם אתם עצמאיים?

גם עצמאים חייבים להפקיד לפנסיה אם הם עומדים בתנאים שקבועים בחוק. ההבדל הוא שאין מעסיק שמטפל בזה עבורכם.

אם אתם עובדים כעצמאים, אתם צריכים לדאוג בעצמכם לפתיחת החיסכון ולהפקדות אליו.

לבדוק איך מפקידים לפנסיה כעצמאים >>

עובדים כשכירים בלי תלוש?

אם אתם עובדים כשכירים ומקבלים תשלום בלי תלוש ובלי דיווח מסודר, הפנסיה היא רק חלק ממה שעלול להיפגע. אתם עלולים לגלות שלא הופרשו עבורכם כספים ושגם זכויות אחרות שמגיעות לכם לא טופלו.

אם מציעים לכם לעבוד "בלי תלוש", כדאי להבין מה אתם עלולים להפסיד לפני שמסכימים.

לא יודעים מה קורה עם הפנסיה שלכם?

במקום עבודה גדול, אפשר לפנות למחלקת השכר או למשאבי אנוש. במקום עבודה קטן, שאלו את המעסיק או את מי שמטפל בשכר.

אפשר לשאול ממש פשוט: "ממתי אתם אמורים להפריש לי לפנסיה, ולאיזו קרן הכסף מועבר?"

ואם כבר יש לכם קרן, אפשר לבדוק גם מולה אם ההפקדות אכן הגיעו.

הפנסיה שלכם לא שייכת למקום העבודה. היא שלכם, והיא ממשיכה איתכם גם כשמחליפים עבודה.
לכן כשמתחילים במקום חדש, כדאי לדעת איפה הפנסיה שלכם נמצאת ולמסור למעסיק החדש את הפרטים שלה.

לא יודעים אם כבר יש לכם קרן פנסיה או איפה היא נמצאת?
אפשר לבדוק בחינם בשירות הממשלתי "הר הכסף", שמאפשר לאתר באילו גופים יש לכם חסכונות פנסיוניים.

לאתר את הפנסיה שלי >>

התחלתם עבודה חדשה?

מסרו למי שמטפל בשכר את פרטי הקרן שלכם ובקשו שההפקדות יועברו אליה.

אתם רשאים לבחור לאן יופקד החיסכון הפנסיוני שלכם. אתם לא חייבים לפתוח קרן חדשה בכל פעם שאתם מחליפים עבודה.

רוצים לוודא שהכול הסתדר? בתלוש השכר תוכלו לראות את ההפרשות. אם לא ברור לאן הכסף מועבר, פשוט שאלו: "לאיזו קרן פנסיה אתם מפקידים עבורי?"

גיליתם שיש לכם שתי קרנות?

זה יכול לקרות, למשל אם התחלתם עבודה חדשה בלי למסור את פרטי הקרן הקודמת והמעסיק התחיל להפקיד לקרן אחרת.

קודם כל, הכסף בשתי הקרנות עדיין שלכם וממשיך להיות מושקע. אבל כשכספי הפנסיה מפוזרים בין כמה מקומות, קשה יותר לעקוב אחרי ההפקדות, דמי הניהול והכיסויים הביטוחיים, וקרן שכבר לא מפקידים אליה יכולה להפוך לקרן לא פעילה.

מה עושים?

קודם מחליטים לאיזו קרן אתם רוצים שההפקדות הבאות ייכנסו. אתם רשאים לבחור את קרן הפנסיה שלכם, גם אם מקום העבודה התחיל להפקיד לקרן אחרת.

פנו למי שמטפל בשכר או במשאבי אנוש ומסרו את פרטי הקרן שבחרתם, כדי שההפקדות הבאות יעברו אליה.

אחר כך אפשר לבדוק אם כדאי לאחד גם את הכסף שכבר נצבר בקרן השנייה ולהעביר אותו לקרן שבחרתם. ובכל מקרה, את כספי הפנסיה לא מושכים כדי להעביר אותם מקרן לקרן. אפשר להעביר את החיסכון ישירות בין הקרנות, בלי שהכסף יעבור דרך חשבון הבנק שלכם.

חושבים למשוך את כספי הפנסיה כי אתם צריכים כסף עכשיו? 

כדאי לעצור לפני שעושים את זה. משיכה מוקדמת עלולה להיות כרוכה במס גבוה וגם להקטין משמעותית את הכסף שיישאר לכם לפנסיה. אם הסיבה היא חובות או שהכסף פשוט לא מספיק, בעמוד "הכסף לא מספיק לי" בעולם "כסף והתנהלות כלכלית" של BOOST תמצאו דרכים לבדוק קודם מה אפשר לעשות עם המצב הכלכלי והחובות.

מה עושים כשהכסף לא מספיק? >>

כשאתם עובדים, אתם צוברים ימי חופשה בתשלום. מספר הימים שמגיע לכם תלוי בין היתר בוותק, במספר ימי העבודה בשבוע ובהיקף העבודה.

איפה רואים כמה נשאר?

פתחו את תלוש השכר וחפשו את יתרת ימי החופשה. שם תוכלו לראות כמה ימים נצברו, כמה ניצלתם וכמה נשארו לכם.

אם המספר לא ברור או לא נראה לכם הגיוני, אפשר לפנות למי שמטפל בשכר ולבקש הסבר על אופן החישוב.

אפשר לשמור ימי חופשה לשנה הבאה?

אפשר לצבור חלק מימי החופשה ולהעביר אותם לשנים הבאות, אבל יש כללים ומגבלות על הצבירה. לכן אם הצטברו לכם הרבה ימים, כדאי לבדוק מול מקום העבודה עד מתי אפשר לנצל אותם ולא להניח שהם יישארו שם בלי הגבלה.

מקום העבודה יכול לקבוע מתי יוצאים לחופשה?

כן. יש מקומות עבודה שבהם המעסיק קובע ימי חופשה מרוכזים, למשל בחגים או בתקופה שבה מקום העבודה נסגר. הימים האלה יכולים לרדת מימי החופשה שצברתם.

אם מדובר בחופשה של 7 ימים לפחות, המעסיק צריך להודיע עליה לפחות 14 ימים מראש. בנוסף, אי אפשר לחייב אתכם לצאת לחופשה על חשבון ימים שעדיין לא צברתם, אלא אם הסכמתם לכך או שקיים הסדר שמאפשר זאת.

כלומר, אם מודיעים לכם על "הדממה", שווה לבדוק כמה ימי חופשה ירדו לכם והאם יש לכם מספיק ימים צבורים.

איך נספר יום חופשה?

כשיוצאים לחופשה, ימי חג וימי מנוחה שבועית שבהם ממילא לא הייתם אמורים לעבוד לא אמורים לרדת מימי החופשה שצברתם. למשל, אם אתם עובדים חמישה ימים בשבוע ויצאתם לחופשה שכוללת שישי ושבת, הימים האלה לא יורדים מיתרת החופשה. גם יום חג שמוכר כיום חג לא יורד ממכסת החופשה.

אם אתם עובדים במשמרות, כולל בסופי שבוע, החישוב יכול להיראות אחרת בהתאם לימי העבודה שלכם. לכן כשאתם בודקים כמה ימי חופשה ירדו, כדאי להשוות אותם לימים שבהם הייתם אמורים לעבוד.

ומה קורה כשעוזבים עבודה?

אם סיימתם לעבוד ונשארה לכם יתרת חופשה שלא ניצלתם, מגיע לכם בדרך כלל פדיון חופשה, כלומר תשלום עבור ימי החופשה שנותרו בהתאם לכללים.

ימי חופשה הם לא רק מספר בתלוש. הם זמן בתשלום שצברתם תוך כדי העבודה.

אם אתם חולים ולא יכולים להגיע לעבודה, קודם כל מודיעים למקום העבודה ופועלים לפי הנהלים שלו לגבי אישור מחלה.

אם צברתם ימי מחלה, הם יכולים לאפשר לכם להיעדר מהעבודה ולקבל דמי מחלה בהתאם לכללים.

כמה ימי מחלה צוברים?

לפי ברירת המחדל בחוק, עובדים צוברים 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא, עד 18 ימים בשנה, ואפשר לצבור עד 90 ימים. במקום העבודה שלכם יכולים להיות תנאים טובים יותר.

את היתרה אפשר לראות בתלוש השכר תחת ימי מחלה או יתרת מחלה.

צריך אישור מחלה?

כדי לקבל דמי מחלה צריך להציג למעסיק תעודת מחלה בהתאם לכללים. לא תמיד צריך להגיע לרופא: במקרים מסוימים אפשר לקבל מקופת החולים תעודת מחלה קצרה גם ללא ביקור אצל רופא.

בלי תעודת מחלה מתאימה, המעסיק בדרך כלל לא חייב לשלם דמי מחלה עבור ימי ההיעדרות.

מקבלים שכר מהיום הראשון?

לפי ברירת המחדל בחוק:

ביום הראשון למחלה אין תשלום.
ביום השני והשלישי מקבלים 50% מהשכר.
מהיום הרביעי מקבלים שכר מלא.

גם כאן, יש מקומות עבודה והסכמים שנותנים תנאים טובים יותר.

ומה קורה לימי המחלה שלא ניצלתם?

כאן יש הבדל חשוב מחופשה: בסיום העבודה בדרך כלל לא מקבלים כסף עבור ימי מחלה שלא ניצלתם, אלא אם חל עליכם הסכם או הסדר שמקנה זכות כזאת.

לכן 10 ימי חופשה ו-10 ימי מחלה שמופיעים בתלוש הם לא אותו דבר.

ימי מחלה נועדו בדיוק לרגע שבו אתם חולים ולא יכולים לעבוד. כדאי לדעת כמה צברתם ומה מגיע לכם, לפני שמגיע הבוקר שבו אתם צריכים אותם.

נפגעתם במהלך העבודה? בדרך לעבודה או בחזרה ממנה? יכול להיות שמדובר בתאונת עבודה.

גם פגיעה שנראית בהתחלה קטנה יכולה להתברר בהמשך כמשמעותית יותר. לכן אם יש קשר אפשרי לעבודה, כדאי לתעד אותו כבר כשזה קורה.

מה עושים עכשיו?

מדווחים במקום העבודה.
ספרו למנהל או למי שמטפל בעובדים מה קרה ומתי.

אם אתם מקבלים טיפול רפואי, אומרים שהפגיעה קרתה בעבודה או בדרך אליה או ממנה.
כך הקשר לעבודה נכנס גם לתיעוד הרפואי.

שומרים את המסמכים.
סיכום ביקור, בדיקות, אישורי מחלה ומסמכים אחרים שקשורים לפגיעה יכולים להיות חשובים אם תצטרכו בהמשך להגיש תביעה.

אם אתם שכירים וזקוקים לטיפול בעקבות הפגיעה, בקשו מהמעסיק טופס בל/250. עם הטופס פונים לקופת החולים לקבלת טיפול כנפגעי עבודה.

למה זה משנה?

אם הפגיעה תוכר כתאונת עבודה, יכולות להגיע לכם זכויות דרך הביטוח הלאומי, למשל טיפול רפואי בעקבות הפגיעה ודמי פגיעה, תשלום שיכול להחליף חלק מההכנסה בתקופה שבה אינכם יכולים לעבוד בגלל הפגיעה. אם נשארה נכות בעקבות הפגיעה, ייתכנו זכויות נוספות.

סיפור קצר מהחיים

אלון החליק בדרך הביתה אחרי משמרת. הברך כאבה, אבל זה לא נראה רציני, אז הוא המשיך כרגיל.

למחרת הכאב לא עבר והוא הלך לרופא. במקרה כזה חשוב להגיד כבר בביקור: "נפגעתי בדרך חזרה מהעבודה", ולבקש שהדבר יופיע בתיעוד הרפואי. כדאי גם לעדכן את מקום העבודה ולשמור את המסמכים מהבדיקה.

אחרי כמה שבועות הכאב של אלון החמיר. אם הוא ירצה לבדוק הכרה בתאונת עבודה, התיעוד מהימים הראשונים יכול לעזור להראות מתי הפגיעה קרתה ומה היה הקשר שלה לעבודה.

גם אם הפגיעה נראית קטנה בהתחלה, לא צריך לדעת אם היא תהפוך למשהו רציני. מספיק לתעד עכשיו, כדי שהאפשרות לבדוק זכויות תישאר פתוחה אחר כך.

כמה זמן אפשר להגיש תביעה?

תביעה לדמי פגיעה צריך להגיש לביטוח הלאומי בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה, ומומלץ להגיש אותה מוקדם ככל האפשר. הגשה באיחור עלולה לפגוע בזכאות.

כלומר, אם לא דיווחתם מיד, זה עדיין לא אומר שאיבדתם את הזכות. כדאי להתחיל לטפל בזה עכשיו ולא להמשיך לדחות.

נפגעתי בעבודה, מה עושים עכשיו? >>