מה עושה המדינה עבור ילדי הפנימיות שמשתחררים לעולם הגדול?
מתברר כי למרות הצורך במסגרות חלופיות ילדים רבים שנזקקו לפנימיות מוצאים את עצמם עם יציאתם מהן בגיל 18 חסרי פתרונות. למרות תוכניות בנושא המקובלות ברחבי העולם, בישראל מורגש מחסור בתוכניות סיוע בנושא בחסות המדינה. נערה שהצליחה להשתלב בתוכנית כזו בישראל: "חווים כאן חוויה מתקנת, לא ידעתי מה זה בית לפני כן"
כתבה מצולמת מאת: מיה אידן, ערוץ 10
גם השנה צפויים מאות נערים ונערות שיחצו את גיל 18 להתמודד עם חששם הגדול להישאר ללא בית
במסגרת הפרק האחרון בסדרת הכתבות "ילדים ללא בית", התברר הערב (רביעי) כי ילדים שזכו למסגרות חלופיות למסגרתם המשפחתית והגיעו לגיל העצמאות נתקלים לא פעם בשוקת שבורה מבחינת המדינה.
עבור מרבית הנערים והנערות עזיבת הפנימיות היא למעשה מעבר ראשון לחיים שמחוץ למסגרת התומכת. ואולם, כיום אין תוכנית סיוע בחסות המדינה לאוכלוסייה זו שמספרה נאמד בכ-500 ילדים. לדברי ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), "בזמן שמדינות מפותחות עוסקות בפיתוח תוכניות בנושא, בגיל המדובר בישראל מתגלה ואקום שחייבים למנוע".
למרות זאת, תחושת הקלה נרשמה אצל ספיר פינגל שהצטרפה בגיל 18 לתוכנית "גשר לעצמאות" של עמותת "ילדים בסיכוי" בשיתוף משרד הרווחה. לדבריה, "חיכיתי לעצמאות, לשקט ולפינה שלי. המקום הזה הוא בשבילי קודם כל בית, לא ידעתי מה זה בית לפני כן. אנחנו חווים חוויה מתקנת".
אחת המלוות בתוכנית "גשר לעצמאות", אתי לוזון בן עמי, סיפרה: "העבודה כאן לצד הצעירים כוללת הכל. מעבודה מול המפקדים בצבא, דרך הליכה משותפת לים או לביקורים אצל המשפחות המקוריות שלהם ועד ימי כיף משותפים". לדבריה, "למעשה זו אימהות מקצועית".