מחקר זה בוצע כהערכה מעצבת לתוכנית "הורים שותפים", שהתבצעה על ידי עמותת "ילדים בסיכוי, המועצה לילד החוסה" בשיתוף ג'וינט ישראל-אשלים, משרד הרווחה והביטחון החברתי והמוסד לביטוח לאומי. המחקר בוצע על ידי פרופ' אברהם אופק – מכון אופק לניהול ומחקר בע"מ בשנים 2018 עד 2012 ופורסם בראשית שנת 2022.

במדינת ישראל ילדים בסיכון מופנים להשתלבות בחיי פנימייה לילדים ונוער בסיכון, על ידי מחלקה לשירותים חברתיים בקהילה, או בהוראת בית משפט לנוער. החלטה על הוצאת ילד ממשפחתו לפנימייה יכולה להתקבל מסיבות הקשורות בילד או במשפחתו בנסיבות אשר מסכנות אותו או שאינן מאפשרות את התפתחותו התקינה. במסגרת התוכנית פותח מודל יישומי של שותפות בין צוותי החינוך והטפול בפנימיות לבין הורי הילדים השוהים בהן. בבסיס התוכנית ניצבת המטרה להביא לשנוי התרבות הארגונית של הפנימיות, כך ששותפות ההורים ומעורבותם בחיי ילדיהם בפנימייה, יהוו חלק מובנה בשגרת התנהלות שתיצור מעורבות הורים במעגל חייהם של ילדיהם בפנימייה. שותפות נרחבת ומעמיקה של ההורים מהווה המרכיב הדומיננטי של התוכנית ומייחד אותה ביחס למקובל עד עתה בפרקטיקה הנהוגה בטיפול ובהדרכת ילדי פנימיות בארץ ובעולם.
שיתוף ההורים בחיי הילדים בפנימייה תכליתו לחזק את מחויבות ההורים לילדם על אף שהוא חי בפנימייה. בתוך כך התוכנית מוכוונת להביא לשיפור הקשר והתיאום בין הפנימייה לבין שירותי הרווחה בקהילה על מנת להגדיל את הסיכוי לחזרה מיטבית של הילד לחיק משפחתו, תוך הפחתת הסיכון להתפתחות העתידית של הילד ולשפור באיכות החיים – Well Being – שלו בחיק משפחתו.
מתוך תפישה ערכית שילד המצוי בהשמה חוץ-ביתית ממשיך להשתייך אל משפחתו על אף התנהלות חלק מהותי ממארג חייו מחוץ לגבולות מסגרת נורמטיבית של חיי ילד במשפחתו. על רקע זה חייבים ליצור תנאים המאפשרים את החזרתו של הילד לחיק משפחתו.
המחקר בחן את מידת האפקטיביות של התוכנית והתרומה שלה לתכנון ויישום מיטבי של תכנית טיפולית חינוכית במהלך חיי הילד בפנימייה. המחקר בוצע במדגם של 7 פנימיות מתוך 10 שנכללו בתקופת הניסוי של התוכנית. הפנימיות שנכללו במחקר הן: פנימיית ארפאד בעין ראפה, פנימיית אמונה בעפולה, פנימיית אחוזת ילדים בחיפה, פנימיית כפר הילדים נרדים בערד, פנימיית דרכי שלום בגבעת יערים, פנימיית רננים בזיכרון יעקב ופנימיית בית חנינא בירושלים.

בדוח מבקר המדינה (67 ב') הודגש שהחלטת המדינה להוציא ילדים בסיכון ממשפחתם להשמה בפנימייה מייצגת את האחריות ההורית שקיבלה עליה המדינה ועל כן מחובתה לדאוג לשלומם ולרווחתם לרבות בטיפול בקשר המשפחתי של הילד. מחקר זה מצא שהמתווה של התוכנית "הורים שותפים" נותן מענה לתיקון היבטים רבים שעלו בדוח המבקר הגם שחלק ממרכיבי התוכנית טרם הוטמע. כך לדוגמא המבקר הבהיר שהמחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. ממצאי מחקר אינם מלמדים שחל שינוי מהותי בקשר שבין המחלקות לשירותים חברתיים ולבין הפנימיות. לעומת זאת המחקר מצא שחל שינוי מהותי בעבודת המטה של משרד הרווחה והביטחון החברתי.

במהלך השנים 2018-2019 גיבש מינהל שירותים אישיים וחברתיים מדיניות לגבי מערך הפנימיות החוץ ביתיות בתחום משפחה ילד ונוער. המדיניות נתנה ביטוי למחויבות המדינה ליטול אחריות מלאה לילדים שהושמו במסגרת פנימייה על כל צרכיהם לרבות צרכים פיזיים ורגשיים. על רקע המדיניות החדשה בוצעה רפורמה רחבה במערך המבני של הפנימיות והרחבה מקיפה של המענים לחניכים תוך הגדלת המשאבים הניתנים ומתן תוספות כוח אדם משמעותיות. בין השאר הוכרז על אימוץ תכנית "הורים שותפים" והוצגה הדרישה מהנהלות פנימייה לסייע לפתח קשר בין הילד שחי בפנימייה לבין משפחתו במגוון דרכים ובהן: קשר רציף באמצעות שיחות עדכון הדדיות בין הצוות לבין המשפחה, פגישות וביקורי בית, שיתוף משפחת החניך בחיי הפנימייה, ביקורים, נוכחות באירועים וניהול תהליך טיפולי הממוקד בקשר שבין החניך לבין משפחתו.

תוצאות המחקר מלמדות שהתוכנית תורמת באופן משמעותי ביותר לפתוח המודעות של צוות הפנימייה בחשיבות מעורבותם של ההורים ושיתופם בחיי ילדם בפנימייה. רוב מרכיבי מודל התוכנית מיושמים ברוב הפנימיות והופכים בהדרגה מתונה לחלק משגרת חיים.

התדריך הינו מודל לעבודה משותפת: משפחה-מחלקה לשירותים חברתיים-פנימייה, למען הילדים המתחנכים והמטופלים בפנימיות ומשפחותיהם.
המודל נבנה על בסיס שני תהליכים שהתקיימו: האחד, ועדת הפנימיות שדנה במספר נושאים וביניהם הרצף הטיפולי קהילה-פנימייה. השני, קבוצת למידה במסגרת תכנית "הורים שותפים", בהובלת הגב' זהבה קציר, שגיבשה הצעה לנהלי עבודה ופרקטיקה, בנושא העבודה המשותפת והקשר בין המשפחה, הקהילה והפנימייה בעת השמה חוץ ביתית של ילדים בפנימייה.
המודל הינו תדריך לאנשי המקצוע הכולל התייחסות לכל שלבי ההשמה והשהות של הילד בפנימייה ולפעולות הנדרשות בכל אחד מהשלבים, החל מהדיון בוועדת תכנון טיפול בה התקבלה ההחלטה על השמה חוץ ביתית ועד לשלב החז רה הביתה, תוך הגדרת חלוקת העבודה בין הגורמים.
תדריך זה הינו השלמה לתדריך "הורים שותפים" שנכתב על בסיס העבודה בפנימיות פרה-הפיילוט ( 2017 ) ומתמקד בעבודה המשותפת עם משפחותיהם של הילדים במסגרת הפנימיות.

הטענה המרכזית של מאמר זה היא שלהורים עשוי להיות תפקיד מרכזי בחייו של ילדם גם כאשר הוא גדל בפנימייה. בהמשך לסקירת ספרות רלבנטית המאמר מציג בקצרה את הניסיון שנצבר בתוכנית "הורים שותפים" של עמותת ילדים בסיכוי.

התדריך מבוסס על דיונים של ועדת היגוי בין-ארגונית בראשות המחברת הראשונה. התדריך מציע תיאוריה רלבנטית ודרכי פעולה לפנימיות שמחויבות לשותפות עם הורי הילדים. התדריך כולל נספחים ובהם טפסים, עקרונות הפעלה של קבוצות הורים, ועוד.

מחקר הערכה על קבוצות הורים בפנימיות שהופעלו על ידי עמותת ילדים בסיכוי. ההערכה מצביעה על שיפור קשרי ההורים על ילדיהם, ועל העדר השפעה על התנהלות הפנימיות. המסקנות שמשו נקודת מוצא לתוכנית הורים שותפים.

Evaluation research on transitional housing programs (THP) for youths aging out of care resulted in recommendations on how to improve the programs to ensure a more effective response to the needs of care leavers. The aim of the present study was to examine whether implementing the recommendations indeed improved the experiences of care leavers during their participation in the THPs, and their outcomes two to three years after discharge from the program.

הדוח העריך את ההשפעות שהיו לגל הראשון של משבר הקורונה ) COVID-19 ( על צעירים במצבי סיכון ככלל ובאופן ממוקד בקרב בוגרי פנימיות בישראל. המחקר כלל איסוף נתונים מ- 525 צעירים, מתוכם למעלה מ- 60% בוגרי פנימיות, בתקופה שבין סוף מרץ לתחילת מאי, במטרה ללמוד כיצד בוגרי פנימיות וצעירים במצבי סיכון התמודדו עם משבר הקורונה מבחינת תעסוקה, הכנסה, תמיכה חברתית, רווחה נפשית וצרכים חיוניים נוספים.

הדו"ח כולל שלושה פרקים: א. צעירים בדירות של גשר לעצמאות בשנת 2017 – מציאות חיים ועמדות. ב. ממצאי מעקב אחר בוגרי דירות גשר לעצמאות 2017, בהשוואה למעקב משנת 2013. ג. דירות גשר לעצמאות מנקודת מבטן של המלוות. נמצא שיפור במצבם של בוגרי גשר לעצמאות ובהערכתם את התוכנית בעקבות יישום מסקנות והמלצות המעקב הקודם.

הפרק מבוסס על דו"ח ההערכה של תכנית גשר לעצמאות משנת 2014. רמי בנבנישתי (2009): תכניות לבוגרי השמה חוץ-ביתית נעדרי עורף משפחתי. המוסד לביטוח לאומי.

תכנית גשר לעצמאות של עמותת ילדים בסיכוי, ותוכניות מקבילות, נתמכו בתחילת דרכן על ידי הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. דו"ח ההערכה שהוזמן על ידי הקרן מעריך את התוכנית בתחילת דרכה, ומבוסס בעיקר על ראיונות עם משתתפי המחזורים הראשונים בעת שהותם בדירות.

מאמר זה, שמבוסס על ממצאי ההערכה של תכנית גשר לעצמאות משנת 2014, הופיע בכתב עת בינלאומי שמוקדש למחקרים על ילדים בפנימיות,. המאמר סוקר מצוקות של בוגרי התוכנית, ומעלה את הצורך בליווי לטווח ארוך.

מחקר זה, שנעשה בהנחית פרופסור רמי בנבנישתי, בחן את התרומה של תמיכה חברתית לתחושת הרווחה של צעירים שבגרו מפנימיות והשתתפו בתוכנית "גשר לעצמאות" של עמותת ילדים בסיכוי. הממצא העיקרי של המחקר הוא חולשת הרשתות החברתיות התומכות ותחושת בדידות של הבוגרים.

הדו"ח מבוסס על ראיונות עם צעירים וצעירות ששהו בדירות של "גשר לעצמאות" בשנים 2007-2012. המרואיינים הביעו הערכה רבה לתוכנית, ובמיוחד למלוות של הדירות. מקצת הבוגרות התלוננו על קושי במגורים עם שותפות שלא שמרו על כללי ההתנהגות בדירות. רבים מבוגרי התוכנית סבלו ממצוקה בתחומי הכנסה, תעסוקה ודיור. ההמלצה העיקרית של הדו"ח היתה המשך מעקב אחר הבוגרים לאחר סיום שהותם בדירות.

תכנית גשר לעצמאות של עמותת ילדים בסיכוי, ותוכניות מקבילות, נתמכו בתחילת דרכן על ידי הקרן למפעלים מיוחדים של המוסד לביטוח לאומי. דו"ח ההערכה שהוזמן על ידי הקרן מעריך את התוכנית בתחילת דרכה, ומבוסס בעיקר על ראיונות עם משתתפי המחזורים הראשונים בעת שהותם בדירות.

משפחות מלוות הן משפחות שמתנדבות לארח בסופי שבוע ובחופשים ילדים שאינם יכולים לשהות בבית הוריהם. דו"ח זה מבוסס על ראיונות עם הורים של משפחות מלוות, ועם צעירים וצעירות שהיו בקשר עם משפחות מלוות בעת שהותם בפנימייה. הממצאים מצביעים על אתגרים רבים בתחילת הקשר, והתפתחות קשרים חמים ויציבים בהמשך. ההמלצה העיקרית היא שיפור התמיכה במשפחות מצד הפנימיות ושירותי הרווחה.

ב-34 פנימיות, ממגזרים שונים, נאספו נתונים על שיעור הילדים נעדרי העורף המשפחתי בקרב ילדי הפנימיה, על מידת ההיעזרות במשפחות מלוות, ועל עמדות של צוותי הפנימיות בנושאים אלה. נמצאו קשרים בין עמדות והתנהלות, וכן הבדלים בין מגזרים ובין סוגי פנימיות. הממצאים שמשו בסיס לפיתוח תכניות לילדי נע"מ.

החוברת היא פרי עבודת וועדת היגוי שחברים בה נציגי הארגונים השותפים לתוכנית. החוברת מציגה את שלבי העבודה עם משפחות מלוות, את תפקידי הצוות המקצועי, ואת דרכי ההתמודדות עם אתגרים ובעיות בקשר בין המשפחה והילד.

מחקר ההערכה ביקש להמשיג את המודל המקצועי של האפוטרופסות כפי שנבנה על ידי אנשי המקצוע במועצה לילד החוסה, לבחון את היקף ואופן יישומו, ולהעריך את תרומתו לרווחת החסויים ולהסתגלותם למסגרות החוץ-ביתיות.

המרכזיות החינוכיות מעמידות לרשות המדריכים, במקום מיועד בפנימייה ובאתר אינטרנט, ערכות להפעלת תכניות חינוכיות במגוון רחב של נושאים. מחקר ההערכה מבוסס על ראיונות עם מפעילי מרכזיות, מנהלי פנימיות ומדריכים. על אף הערכה חיובית של המרכזיות והאתר, נמצא שתוצרי התוכנית לא תמיד מגיעים למשתמשי הקצה.

תכנית גינון טיפולי הופעלה במספר פנימיות במימון בנק לאומי. מתנדבים מקרב עובדי הבנק טיפחו גינות יחד עם הילדים, בהנחיית מדריכים מהפנימיות וגננים שהתמחו בגינון טיפולי. הדו"ח מצביע על קשיים בהפעלה מתואמת של ילדים, צוותים ומתנדבים.

השירות לילד ולנוער של משרד הרווחה התקשה במתן מענה לנערים ונערות שהפגינו הפרעות התנהגות קיצוניות. לכן הוקמה ועדת מומחים שתפקידה היה להציע מבנה ודפוסי פעולה לפנימייה שמיועדת לנערים ונערות שפנימיות טיפוליות ופוסט-אשפוזיות אינן מסוגלות להתמודד עמם.  עמותת ילדים בסיכוי שימשה כאכסניה לוועדה, וחבר הוועד המנהל כיהן כיו"ר שלה.