מאת: יובל בגנו, מעריב 21.12.2016
עמותת ילדים בסיכוי, המציינת 30 שנה לפעילותה, חולשת על טיפול בילדים רבים ללא מסגרת או הורה שיטפל בהם. בישראל חיים כיום לא פחות מ־7,500 ילדים בגילאי 5־18, שמתגוררים ב־127 פנימיות ברחבי הארץ. ילדים אלו הוצאו על ידי רשויות הרווחה ממשפחות מפורקות, המתמודדות עם התמכרויות, מחלות קשות, תקופות מאסר, נטישה או יתמות. חלק מהילדים חוו שנים ארוכות וקשות של הזנחה, התעללות וכאב, ולכ־1,500 מהם אין כלל גב משפחתי.
עבור 600 מהם, בית המשפט מינה אפוטרופוס חיצוני, לאור היעדרו של הורה אחראי המסוגל לתת מענה לצורכיהם, ומתוכם כ־100 מטופלים בתוכנית האפוטרופסות של העמותה.
בין הסיפורים המרגשים של הילדים שזכו למענה הולם לצורכיהם ישנו הסיפור של ר', ילד בן 15, בנה של אם אלכוהוליסטית, שלה חמישה ילדים מארבעה גברים שונים. את אביו מעולם לא הכיר. לאחר שעבר תלאות כבר מגיל שש, כאשר הועבר מפנימייה למשפחות אומנה שונות, ר' הועבר למקלט חירום, שם שהה כחצי שנה והמתין עד השמה במסגרת יציבה של פנימייה.
בעת ששהה ר' במקלט החירום, האפוטרופוס שמונה לו החל להיפגש עמו בתדירות גבוהה ועד מהרה הפך לדמות משמעותית עבורו. האפוטרופוס, עובד סוציאלי בשם אבנר ברקאי, הנו מנהל התוכנית לאפוטרופסות של ילדים בסיכוי.
"אבנר בשבילי הוא כמו אבא כזה על אף שלא הכרתי מה זה אבא מהעבר שלי", מספר ר' בהתרגשות, "הוא דמות מאוד מחבקת ואבהית והוא חלק חשוב בחיים שלי. אני סומך עליו ב־100% ויודע שהוא באמת רוצה בטובתי. אני לא ישר מכניס אנשים לחיים שלי וזה טבעי שלקח לנו זמן לתת אמון זה בזה, אבל בסוף הבנתי שהוא הגיע אלי על מנת להישאר".
פרויקט האפוטרופסות לילדי פנימיות מופעל על ידי ילדים בסיכוי משנת 1996, במסגרתו משמשת המועצה כאפוטרופוס לעשרות ילדים ונערים שהמכנה המשותף להם הוא שהם יתומים או נטושים. מרביתם מתקבלים לפנימייה בגילאי 14־15 ובממוצע הקשר עם האפוטרופוס נמשך כארבע שנים. למרות זאת, גם לאחר שפוקע הצו בגיל 18, העמותה ממשיכה ללוות את הצעיר תוך מתן סיוע במעבר מהפנימייה לחיים העצמאיים, תיווך מול גופים שונים בקהילה וסיוע בהשתלבות בצבא.
המועצה הנה הגוף היחיד העוסק באפוטרופסות בישראל שאינו גובה שכר מכספי החסוי וממומן מתרומות בלבד: "בשונה משאר חבריהם לפנימייה, את הילדים ובני הנוער שאנחנו מלווים, אין בדרך כלל מי שמגיע לבקר ואין מי שיתאמץ לסייע להם להגשים שאיפות ולנווט את דרכם", מסביר ברקאי, שמוסיף כי "האפוטרופוס מייצר עם אותם ילדים קשר ישיר ומיוחד שמתנהל בשונה מהנהוג לרוב בשירותי האפוטרופסות לחסויים בישראל. האפוטרופוסים משמשים עבורם משענת עקבית ורגישה, מבוגר חיצוני לצוות הפנימיה, כזה שאפשר לסמוך עליו ולראות בו כתובת. אני רואה את תפקידי כמעין דמות כמו הורית שנפלה בחלקו הזכות והחובה המוסרית ללוות ילדים שלא זוכים לתמיכה ולהכוונה".
בימים אלו מחפשת עמותת ילדים בסיכוי משפחות מלוות. "אנחנו מחפשים משפחות שיארחו באופן רציף וקבוע ילדי פנימיות, בעיקר בני נוער בני 12־16 מהפריפריה, בחגים, בחופשות ובסופי שבוע ויהוו עבורם פינה חמה ואוהבת שלה כל ילד ונער זקוק", אומר מנכ"ל העמותה, ירון בראון, שבעצמו משמש משפחה מלווה לצעיר שגדל בפנימיות, וכיום הוא סטודנט אחרי שירות צבאי מלא.
