חדר זיכרון

הקמת חדר זיכרון חדר זיכרון יסייע לכם לקיים דיון במרחב מעוצב ומותאם, להתנתק ממרחב המחייה היומיומי בקבוצה ולהתחבר לאווירה מכבדת וראויה ליום ציון כה חשוב ומשמעותי.
הקמת החדר דורשת מעט הכנה אך תשמש את כל הקבוצות כך שההשקעה משתלמת.

חדר זכרון מומלץ לבנות בחלוקה לשלושה קירות מעוצבים:

1. ציר זמן היסטורי ציר הזמן מניח על הקיר בצורה גרפית את העובדות ההיסטוריות, מאפשר התמצאות והתבוננות על התהליך לפי שלבים. לימוד ציר הזמן מאפשר להפנות תשומת לב לסימנים המקדימים, לאירועים שבפרספקטיבה של זמן הבנו שהם תמרור אזהרה זועק.
2. נושא ממוקד – סיפורים אישיים בכל שנה נבחר נושא להתמקדות, המיקוד יוצג על הקיר דרך סיפורים אישיים מתוך כוונה ללמוד את האנשים הפרטיים שמאחורי הסיפור הגדול, בבחינת “לכל איש יש שם”. עיקר השיח עם החניכים יתמקד בקיר הזה, בו יוצגו גם דילמות ונושאים לדיון.
3. קיר הבעה יצירתי על קיר ההבעה נאפשר לחניכים להביע את תחושותיהם בעקבות הביקור והשיח בחדר הזיכרון. חשוב לאפשר לחניכים לשוחח על הרגשות שעולים בעקבות הפעילות והעיסוק בנושא ולאוורר אותם בדרכים יצירתיות.
   דוגמאות לקיר הבעה:
   – הדלקת נרות עם הקדשה
   – קיר גרפיטי
   – הדבקת פרח עם שמות נספים על קיר עם חבלים
   – ציור משותף / אישי

שיחה ליום השואה

המילה “שואה” מהי? משמעה – חורבן, הרס.
שואה היא ההגדרה המקובלת לתיאור תהליך הרדיפה וההשמדה של כ6- מיליון יהודי אירופה בתקופת שלטון הנאצים ובמלחמת העולם השנייה.
המוני בני אדם נרצחו בשואה, בני לאומים שונים.
אובדנו של העם היהודי היה קשה במיוחד: כשליש מהעם היהודי הושמד.
יהדות אירופה – חרבה, אבדו קהילות שלמות שישבו בארצותיהן מעל אלף שנה.
1933 – בהנהגתו של היטלר ניהלה המפלגה הנאצית הסתה גזענית כנגד היהודים והוטלו גזירות והגבלות עליהם.
1938 – “ליל הבדולח” גל של מעשי בריונות כנגד יהודים. בכל רחבי פולין הוקמו ליהודים גטאות ובהם הלכו והחמירו הרעב, הקור, הצפיפות ועבודות הכפייה. גרמניה כבשה את פולין וארצות נוספות ובהם נרדפו היהודים.
ב- 1942 החליט היטלר על “הפתרון הסופי”,להשמיד את כל היהודים שברחבי הרייך.
בפולין הוקמו מחנות השמדה: אושוויץ, טרבלינקה, סוביבור ועוד.
היהודים הובלו אליהם, הושמדו שם בתאי גזים וגופותיהם נשרפו בכבשנים. אלה שהיו מסוגלים לעבוד נשלחו לעבודות כפייה במחנות עבודה לפני שנשלחו להורג.

במה התבטאה הגבורה בשואה?
בגטאות הייתה פעילות במחתרת כנגד הגרמנים. היו יהודים שהצטרפו ליחידות הפרטיזנים ביערות ונלחמו בגרמנים. יהודים מותשים עם נשק זעום התנגדו והתמרדו בתנאי בלתי אפשריים של חיי גטו. יהודים גילו גבורה נפשית בעצם העמידה בסבל, בהישרדות, בהשתדלות לשמור על שגרת החיים ואורח חיים יהודי בסתר, כדי לשמור על השפיות. היו גילויים של הקרבה עצמית וגבורה.

ביום שאחרי המלחמה עם נצחונן של בעלות הברית את גרמניה במלחמת העולם השניה בשנת ,1945 נכנעה גרמניה והיהודים ששרדו שוחררו ממחנות ההשמדה והגטאות.

הקמת מדינת ישראל
בעקבות השואה הכיר האו”ם בצורך של העם היהודי בבית לאומי ובכ”ט בנובמבר 1947 עברה באו”ם ההחלטה על סיום המנדט הבריטי בא”י והקמת מדינה לעם היהודי בא”י.

הצעת שאלות לשיח קצר (בקבוצה או בחדר זיכרון)

• אילו רגשות עולים בכם כשמדברים על השואה?
• מדוע חשוב לזכור את השואה?
• כיצד יראה יום השואה בעוד 50 שנה, כשלא יהיו עוד שורדי שואה ביננו?
• האם ניתן להפיק לקחים מן השואה?