פאזל סיפור מגילת אסתר

לפני שנים רבות, בשושן הבירה
חי אחשוורוש המלך, עשיר היה נורא.
היתה לו גם מלכה , קראו לה ושתי
ולכולם השויץ תמיד: “אין כמו אשתי!”

על 127 מדינות אחשווי מלך
והיה עשיר וגאוותן כל כך.
התחביב שלו היו מסיבות ומשתאות
את עושרו הרב אהב תמיד להראות.

יום אחד החליט לערוך מסיבת גן
ואליה הזמין את כל תושבי שושן.
גם ושתי אשתו לא ישבה בצד
וערכה ברוב פאר משתה נשים לבד.

ופתאום באמצע כל החגיגה והשמחה
הגיעו שליחי המלך עם הודעה דחופה:
“ושתי המלכה, המלך רוצה שתבואי מהר
כי רוצה להראות שאת היפה ביותר!”

והמלכה אז החליטה: “לא מה פתאום,
אין לי חשק לבוא אליו , לכו מיד, שלום!!!”
המלך שמע זאת וממש התעצבן,
“כזאת חוצפנית , ממש לא יתכן!”

אני- המלך  קורא והיא לא רוצה לבוא אלי
ממש שערוריית השנה בפרס ומדי!”
החליטו החכמים באסיפת חירום מיוחדת,
יש להרוג את המלכה המורדת.

אחשוורוש. נשאר בודד, אומלל בלי אשה
ואז הוחלט – צריכים דחוף  אשה חדשה!!!
שליחי המלך עברו בערים ובעיירות
ובתורים ארוכים עמדו להן נערות,
כל אחת חשבה שהיא הכי יפיפייה
ובה יבחר המלך לאשתו השנייה.

בשושן הבירה בבית אחד
גר מרדכי היהודי, צדיק ומיוחד,
אסתר בת דודו בביתו גדלה
אין לה הורים והוא כמו אבא בשבילה. 

ופתאום “בום בום !” על הדלת דפיקות
שליחי המלך הגיעו, אין זמן לחכות!
“מי זאת היפה?” הם שאלו בתדהמה,
למלך היא נראית ממש מתאימה!!!

קדימה תתארגני , את באה אתנו
עוד בסוף תהיי המלכה שלנו…”
ואסתר, בלי ברירה נפרדה ממרדכי הדוד
שהספיק עוד ללחוש לה באוזן בסוד,
“זכרי תמיד שאת יהודייה, זה חשוב מאד
אך לאיזה עם את שייכת – אל תעיזי לגלות!…”

ובינתיים בשושן שיירות ארוכות ארוכות
של נערות גנדרניות שרוצות להיות מלכות,
המבחר ממש ענק, והמלך עוד מעט
יתבלבל מרוב מבחר כמעט…

ואז תור אסתר להשלח לארמון
“את – שלי! אומר המלך ממבט ראשון.
אותך אני רוצה, תהיי אשתי,
אוהב אותך אולי יותר מושתי…”
ואסתר זוכרת את דברי מרדכי הדוד,
את עמה ומולדתה אסור לה לגלות!

בשער המלך מרדכי יושב
לאסתר שלו דואג ועליה חושב,
ופתאום יום אחד שומע חרש
שיחה סודית בין השומרים בגתן ותרש.
“אחשוורוש הזה – נמאס! הוא מלך רע נורא!
נשים לו רעל במרק ונפטר מהצרה!”

מרדכי מיד מפעיל את הקשרים
ומגלה לאסתר את בגידת השומרים,
שניהם על עץ גבוה מיד נתלים
ודבר ההצלה נכתב לזכרון בספר דברי הימים.

ובינתיים המלך את המן בחר מכולם
ועשה אותו לשר הכי הכי מרומם.
והמן, שחצן רשע מסתובב לו ברחובות,
“נו, מהר, כולכם אלי להשתחוות!!!”

כולם בפחד  ממהרים להשתחוות מיד,
רק מרדכי הולך רגיל, כאילו אין אף אחד!
“להמן הרשע להשתחוות?- זה ממש אסור!
רק לה’ אשתחווה, הרי זה ברור”

המן בסך הכל מבסוט, יש רק איש אחד
שמצליח לעצבן אותו באופן מיוחד.
“שמעתי שליהודים החצוף שייך
עכשיו אני יודע וממש מוכרח
את כל היהודים לחסל וממנו להפטר
וזה בשבילי דחוף ביותר”.

המן נכנס למלך מחויך ומהודר
“ישנו עם אחד מרגיז, בין כולם הוא מפוזר!
אנשיו כה מסתגרים, מכולם כל כך שונים!
לחוקיך לא שומעים! מרדנים וחוצפנים!!!
אם רק תסכים נוכל מהם להפטר לעד!”,
אחש. נותן אישור וגם את טבעתו מיד
והמן ממש זורח, על זה הוא לא חלם,
כל כך בקלות יחסל את כולם…

וגזירת המלך מתפרסמת בכל המדינות והערים,
באדר חיסול מוחלט של כל היהודים!
מרדכי לובש שק וזועק זעקה גדולה ומרה
והיהודים מתפללים ובוכים לד’ שיבטל הגזירה.

מרדכי בדחיפות מברק משגר
לאסתר שבארמון עברה להתגורר,
“את חייבת לעזור להציל את עמך,
שלא תחשבי שתצילי רק את עצמך!”

ואסתר מחזירה תשובה דחופה למרדכי,
“אסוף את כל היהודים, התפללו וצומו עלי,
כי לבוא למלך בלי הזמנה – זה מפחיד נורא,
הלוואי ואצליח לבטל את הגזירה…“

אסתר לובשת את שמלתה המפוארת,
למלך ניגשת, רועדת וחוורת,
והוא מביט אליה, נשאה חן בעיניו
בחיוך מגיש לה את שרביט הזהב.

“מה רצונך, יפתי, עד חצי המלכות לך אתן!”
“רציתי להזמינך למשתה שלי, ואת המן גם כן..”
והמן- מוזמן, זורח משמחה,
“אסתר רוצה אותי?! – איזו הצלחה!!!”

ובמשתה זוללים כל טוב מעדני שושן,
ואסתר אומרת למלך ולהמן
“גם מחר אני עושה מסיבת מעדנים
ורק שניכם שוב אלי מוזמנים!”

המן מרוב שמחה ממש לא יודע
מה לעשות- הוא תכף משתגע!
את המשתה עוזב שמח  אך מה קורה אז-
את מרדכי רואה מולו עומד ולא זז!!!

למשפחתו הוא מגיע רותח עד מאד
“בסך הכל אני מליין, יש לי עושר וכבוד,
מכל השרים אסתר דווקא אותי
מזמינה למסיבות באופן פרטי,

אבל היהודון ההוא, מרדכי החצוף הגדול
נמאס לי ממנו! הוא הורס את הכל!!!”
ואז הוחלט ביחד עם זרש אשתו ואוהביו,
יעשו עץ ענק- את מרדכי היהודי יתלו עליו!.

לילה, חושך, המלך על מטתו נח
ולמרות שיש לו מזרן עמינח,
הוא מתגלגל מצד לצד, למה?- הוא לא יודע,
מרוב עצבים הוא עוד מעט משתגע.

“תביאו עיתון או איזה  ספר, דחוף עכשיו!”
את ספר הזכרונות הביאו וקראו בו לפניו,
ואז הגיעו לדף שבו נכתב-
על מרדכי שהציל את המלך משומריו,

“תגידו, כבר שלמו לו?” – המלך שואל בקול רם,
“נראה שלא, אין קבלה” – עונים לו אז כולם.
ופתאום מן החלון קולות רחש חשודים,
“תבדקו מי שם מהר, אולי זה שודדים?!”

ובחצר המן , עץ מכין למרדכי,
“קראו לו שיבוא מיד, שיכנס אלי!”
המן נכנס מצדיע, “כן , מלכי הנכבד,
מה רצונך היום ואעשה מיד?”

“יש לי שאלה, מה לדעתך כדאי לעשות
לאיש שהמלך רוצה לצ’פר מאד?”
“למי רוצה המלך לעשות כבוד?
בטח לי, זה ברור”, לעצמו לוחש בסוד.

“כן, נראה לי שכדאי בגדי מלכות לו להלביש
על סוס להובילו ולהכריז- ככה יעשה לאיש!”
“אהה, מעניין, רעיון מקורי ביותר,
עשה כך למרדכי היהודי, אבל עכשיו ומהר!”

המן כמעט ומתעלף- עושה כך למרדכי,
לביתו חוזר בדיכי, “מה קרה לי?? אללי..
איזו מפולת! קטסטרופה!” מספר לידידיו,
ויאמרו לו אז אשתו וכל חכמיו,
“אם יהודי הוא מרדכי – אז אתה מחוסל,
מי שמתחיל עם יהודים אין לו צ’אנס בכלל…“

המן המדוכא אומלל ביותר
אך פתאום נזכר הוא במשתה אסתר,
“אז לפחות אוכל, את זה אני מוכרח”
למשתה אסתר מגיע עצוב ומצוברח.

ואז כששניהם בחגיגה יחדיו
שואל המלך את אסתר – “אמרי נא לי עכשיו,
מה רצית מזמן לבקש אותי,
בשבילך אתן עד חצי מלכותי!”

“כן, המלך, היא  עונה  בקול שבור נורא,
עוד מעט יקרה אסון איום, ממש צרה!
עלי ועל עמי גזירה של השמדה
ואני מרגישה כל כך אבודה!”

“הו לא , אסתר שלי, זה פשוט לא יתכן,
מי זהו האכזר, הרשע המתכנן?!”
“זה הוא!” אסתר אומרת מצביעה היא על המן,
והוא נרעד כולו, הופך ממש לבן,
המלך אז מחליט – יש רק פתרון אחד,
נתלה אותו על עץ , ממנו נפטר לעד!

אסתר למלך מגלה על מרדכי הדוד
היקר והאהוב לה מאד מאד.
המלך אז נותן לו את טבעתו
ואסתר מבקשת את הוד מלכותו,

“אנא מלכי הרם, את הגזירה בטל
ותן לנו רשות את אויבינו לחסל!”
ונהפוכו – מה קרה ? ממש לא יאומן
נהפכה והתבטלה לה גזירת המן,

ובכל מקום אליו מגיע נס ההצלה
ליהודים היתה אורה, שמחה וצהלה
היהודים את האויבים ביד רמה נצחו,
ולהודות לאלוקים הם לא שכחו,

וכמו בכל האגדות אבל כאן באמת,
הטובים נצלו והרשע אז מת,
מאז בכל שנה פורים חוזר ושב,
הנה אלינו כאן הגיע הוא עכשיו.

משלוחי מנות ומתנות לאביונים
מגילה נקרא ונרשרש רעשנים

“פורים שמח לכולכם, מהמגילה יצאנו,
רוב תודות לכם שהייתם כאן אתנו!”