המילה "שנה" טומנת בחובה שתי משמעויות. האחת, מלשון השנות וחזרה, והשניה מלשון שינוי והתחדשות. הגישה היהודית משלבת את שתי המשמעויות הללו וקוראת לנו תחילה להתחבר לעבר - לשמר ולהשען על המסורת, על הישן והידוע אך עם זאת היא גם קוראת לנו לשינוי ולצמיחה.
זו המשמעות הכפולה של ראש השנה. מצד אחד – “שנה” מלשון השנות וחזרה: השנה מעגלית, העונות חוזרות על עצמן, שוב מסתיים הקיץ ומתקרב החורף. התפילות ידועות ומוכרות, המנהגים מדורי דורות. אבל גם: “שנה” מלשון שינוי, הכל מתחדש. מה שהיה לא יהיה עוד. זה הזמן לסקור את מה שנתחדש בשנה האחרונה לטוב ולמוטב, ולהתפלל על מה שיתחדש בשנה הקרובה.
זה גם עניינה של התשובה. יש בה מרכיב של חזרה אל הישן, אל הדרך אותה אני תופס כראויה וכמיה לחזור אליה אבל יש בה גם חידוש והשתנות המבטאת את רצונו של האדם להמשיך ולהשתפר.
כשמבקשים “יהי רצון שתחדש עלינו”, צריך לברר במה אנו רוצים להתחדש. יש להבחין בין הישן הרצוי לבין הישן שמצריך שינוי, בין החדש המיותר ל בין החדש המבוקש, ולהתפלל שנזכה להבחין ביניהם: לשמור על הרצוי ולשפר את הטעון שיפור.
מה צריך?
- מילות השיר “שנה”
- דף “מחשבות על השנה החדשה”
- כלי כתיבה
- גליון נייר או בריסטול
מטרות הפעילות
- לבחון על מה היינו רוצים לשמור, לבסס ולחזור עליו גם בשנה זו ומה היינו רוצים לשנות, לשפר
- העשרת השפה
טיפ למנחה:
ניתן להקרין את השיר כמצגת
מה עושים?
קוראים את השיר בפני המשתתפים.
מסבירים את “המשמעות הכפולה” של המילה שנה ומבקשים מכל משתתף לכתוב:
- 5 דברים שהיה רוצה לשמר
- 5 דברים שהיה רוצה לשפר.
מזמינים את המשתתפים לשתף כרצונם.
לסיום, ניתן לכתוב על בריסטול את הדברים בהם היינו רוצים לערוך שינוי, אותם היינו רוצים לשפר,
ניתן למיין אותם לתחומים (התחום הפיזי, התחום החברתי, התחום הלימודי וכיו”ב) ולתלות על הקיר כדי שיהוו מעין חזון של הקבוצה לקראת השנה החדשה.
נספחים
אַתָּה קֹורֵא אֶת הַמִּלָּה
לְלֹא נִּּקּוד, לְלֹא תְנּועֹות.
וְלִּכְאֹורָּה אֵין בָּה כְלּום,
רַק צֵרּוף שֶל אֹותִּיֹות.
אַך כְשֶתֹוסִּיף בָּה נְקֻדֹות
תִּשְמַע שֶיש בָּה גַם קְרִּיאֹות.
מִּצַד אֶחָּד צֹועֶקֶ תשְׁנֵה!
כְמֹו שֶהֻרְגַלְתָּ,
בְאֹותָּה הַדֶרֶך שֶהָּלַכְתָּ
לְהַמְשִּיְך – כְמֹו בְאֶשְתָּקַד
בִּמְגַמָּה שֶל הּתְקַדְמּות
כָּל שָּנָּה, עֹוד צַעַד
בַדֶרֶך לַשְלֵמּות.
אֲבָּל מִּצַד שֵנִּי שַׁנֵה!
לֹא לִּזְרֹם עִּם הַשִּגְרָּה.
בְדֹק מָּה צָּרִּיְך לְתַקֵן,
בְרֹר אֶת הַטֹוב מֵהָּרַע.
כֵן. זֹו קְרִּיאָּתָּה הַמֻרְכֶבֶת
קְרִּיאָּה שֶל שָּלֹוש אֹותִּיֹות
קְרִּיאַת כָּל תְקּופָּה מִּתְחַדֶשֶת
לְשַנֹות אֲבָּל גַם לְשַנֹותֹ
