עץ על צלחת

פתיחה

שואלים את הקבוצה:

• האם קרה לכם פעם שהייתם בטוחים שמשהו יצליח, ובסוף יצא אחרת לגמרי?
• האם תמיד חייבים לראות את כל הדרך כדי להתחיל לפעול?

מסבירים למשתתפים שהיום הם עומדים לבצע משימה פשוטה לכאורה, אבל עם אתגר קטן: הם לא יוכלו לראות מה הם מציירים.

שלב ראשון

מחלקים לכל משתתף צלחת וטוש.

מבקשים מהם להחזיק את הצלחת מעל הראש ביד אחת ואת הטוש ביד השנייה.

מדגישים:
לא מציצים ולא מורידים את הצלחת עד סוף המשימה!

כעת נותנים את ההנחיות לציור בקצב איטי וברור:

ציירו את הקרקע שעליה צומח העץ.
ציירו גזע עץ.
הוסיפו כמה ענפים.
ציירו עלים על הענפים.
הוסיפו כמה פירות לעץ.
ציירו שמש זורחת בצד ימין למעלה.
הוסיפו שני עננים בשמיים.
ציירו פרח ליד העץ.
הוסיפו כל פרט קטן נוסף שתרצו.

בסיום מבקשים מהמשתתפים להניח את הטושים ולהוריד את הצלחות.

התבוננות משותפת

מזמינים את המשתתפים להסתכל על הציורים.

אפשר לשאול בחיוך:

אצל מי העץ צומח מהשמיים?
אצל מי השמש נמצאת מתחת לאדמה?
אצל מי העלים בכלל לא מחוברים לעץ?
מי הופתע מהתוצאה?

אפשר לערוך “תערוכת עצים” קצרה ולתת למשתתפים להסתובב ולהתרשם מהיצירות.

שיח וסיכום

שאלות אפשריות לשיחה:

• איך הרגשתם בזמן שציירתם בלי לראות?
• מה עבר לכם בראש כשהורדתם את הצלחת?
• האם התוצאה הייתה דומה למה שדמיינתם?
• מה היה קל ומה היה קשה במשימה?
• האם היו רגעים שבהם רציתם להציץ?
• מה הפעילות הזאת מזכירה לכם מהחיים?
• האם קרה לכם שהשקעתם במשהו ובסוף הוא יצא אחרת ממה שתכננתם?
• איך אתם מגיבים בדרך כלל כשמשהו לא יוצא כמו שרציתם?

משפט לסיום

לא תמיד הדברים יוצאים כמו שתכננו, אבל הדרך שבה אנחנו מגיבים למה שיצא, חשובה לפעמים יותר ממה שיצא בסופו של דבר.